שמירת תאי דם טבורי

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום
 
  • שמירת תאי דם טבורי
    שירה
    12/03/2015

    שלום,
    אני מתלבטת אם לשמור דם טבורי בלידה המתקרבת.
    אשמח לשמוע מה דעתכם בעניין, האם בשנים האחרונות השתנה משהו מבחינת המחקר בנושא? האם להאמין לכל מה שהחברות המשמרות אומרות?
    והאם בתהליך השמירה יש איזשהו חיסרון ליילוד כי מתנקים את חבל הטבור מיידיית?
    תודה רבה !!

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    שמירת תאי דם טבורי

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • שמירת תאי דם טבורי - תגובה

    ד''ר גל גולדשטיין
    13/03/2015

    ורד שלום
    אכן מבלבל.
    הרבה מידע, תקוות ואינטרסים מעורבים בנושא שמירת דם טבורי באופן פרטי.
    נתחיל מהשאלה האחרונה - שמירת הדם הטבורי שנותר בשליה לא מסכנת את הילוד, ולא את היולדת. זה התנאי הבסיסי לביצוע איסוף הדם. הסתייגות אחת יש בעניין זה: נשים שמעוניינות בחיתוך מאוחר של חבל הטבור (מעבר לשלוש דקות מהלידה) צריכות להבין שרוב הסיכוי שלאחר ההמתנה הזו לא יוותר בשליה מספיק דם למנה ראויה לשמירה. אני לא נכנס כאן לנושא של עיכוב חיתוך חבל הטבור.

    האם יש הגיון לשמור את הדם הטבורי באופן פרטי?
    החברות מציגות את הצורך בדם הטבורי לשני תחומים:
    א. אונקולוגיה.
    השתלת תאי אב המטופוייטים, שרובינו מכנים בדם ׳השתלת מח עצם׳- יכולה להתבצע גם מדם טבורי.
    יש לזכור שהשתלות עצמיות מבוצעות בילדים בעיקר בגידולים מסויימים, ותמיד (עד היום) מאיסוף תאים מהדם של הילד, לאחר שחלה.
    במקרה שילד חלה במחלה כזו (להערכתי- סיכוי של 1:20,000-30,000 שזה יקרה) האונקולוגים יעדיפו את הדם שלו מאשר מנת דם טבורי קפואה. יש לכך סיבות טכניות
    במקרה שאחד מאחיו של התינוק שמתלבטים באם לשמור את הדם הטבורי שלו, חלה במחלה שמצריכה השתלת ׳מח עצם׳ גם אז נעדיף להשתמש בדם פריפריאו באיסוף ישירות ממח העצם של האח התורם. יש כמובן תסריטים שאפשר לצייר בהם רק המנה הקפואה של בדם הטבורי תהיה שמישה - אם למשל אחד מאחיו של התינוק יחלה בטרם זה יהיה כשיר לתרום מח עצם, בדרך כלל גיל שנה, או אם חלילה מצבן הבריאותי לא יאפשר תרומה.
    הסיכום לנושא האונקולוגיה- סיכוי קלוש מאד שיהיה שימוש למנה ששומרים לאחיו של התינוק, אם חלילה יחלו, ובוודאי לו עצמו.
    ב. רפואה רגנרטיבית.
    הכוונה לשימוש בדם הטבורי כדי לתקן רקמות גוף, שאינן דם או מח עצם,ונפגעו ממחלה כלשהיא.
    כאן דווקא יש הגיון מסויים לשמור מנה, אבל גם כאן צריך להבין את התמונה כולה.
    עולם הרפואה עוד לא שם. עדיין אין עדויות מספיק טובות שהתאים שהדם הטבורי יכולים לתקן לבלב חולה של ילד עם סכרת נעורים (עד כה ניסויים אלו לא הביאו תוצאות), מח של ילדים עם שיתוק מוחין (הניסויים בעיצומם במספר מרכזים בעולם, אולם מעט המקרים שדווחו - הראו תוצאות חלקיות) או רקמות גוף אחרות שנפגעו.
    אבל צריך להודות שהתחום הזה מתפתח.יתכן ובעתיד עולם הרפואה יבין כיצד לתת את תאי הדם הטבורי, באיזה עיתוי, אולי בתוספת תרופות, ולאלו מחלות בדיוק, ואז יהיו הצלחות.
    אני מסכם בכך שאני לא מסכים לרופאים ששולפים את הביטוי ״זו שטות גמורה״, אבל מצד שני גם לא חושב שצריך להמליץ על כך באופן גורף.
    ימים יגידו אם ניתן יהיה למצא למנות הקפואות הללו שימוש משמעותי.

    גל

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו