האם כך זה צריך להיות?

שלום,שנה טובה וחדשה. יש לי חבר מזה שלושה חודשים ואני לא יודעת האם כך אמור להתנהג חבר. איך לומר הוא נותן לי חופש יותר מידי, להיות עם ידידים, ללכת למסיבות לבדי...הוא לא נוטה לבוא איתי בדרך כלל טוען שלא אוהב,הוא רואה שיחות\הודעות\ וכו' מידידים ולא אומר דבר..כאילו מדחיק שלא מפריע לו לא עושה לי קטעי קנאה כל מיני כאלה. מצד שני, אני מרגישה שהוא לא חבר באיזשהו אופן לא יודעת הוא החבר הראשון שלי ואני מרגישה שהוא מרשה לי יותר מיידי ושאפילו עם אני יהיה עם אחר,לא יפריע לו. זה מוריד לי האמתי כי זה לא הגיוני כ"כ , האם ככה צריך להתנהג? ללא קנאה,ללא פחד מסוים שיום אחר יעזוב, הוא סומך עלי וזה טוב , אבל יותר מידי לא?זה כבר מרגיש חוסר אכפתיות.. לא יודעת מבולבלת, אני לא יודעת האם הוא באמת דואג לי ..? יש לי אליו אהבה , כי כשאני איתו אני אוהבת אותו אבל בלעדיו אני מרגישה..לבד,כיאלו מתנתק. מה לעשות? הרי איאפשר לשנות אופי של בן אדם.ואני לא רוצה לשנות אותו,אבל האדישות הזאת לדברים יכולה להרוג אותי לפעמים... איך לפתור את זה?והאם בכלל אפשר..וככה זה צריך להיות?כי אני מקנא לפעמים שהוא מדבר עם ידידות וכאלה וזה נכון כי אני קשורה אליו,אבל הוא לא מראה ממש יחס כזה. תודה איילה.