שאלה רצינית בטון קצת מבוהל,

היי, לילה טוב, מה שלומכם?
אני בחורה צעירה בת 18 כבר, כן אני בת 18 ואני בתולה. מפתיע לשמוע, וגם החברים שלי מביטים עליי בעין עקומה בעניין הזה, אבל אני בחורה שהולכת לפי התחושות שלה.
ובכן, העניין הוא שהגעתי לאותה שעה בה תחושת המוכנות צובטת את מחשבותי וחושי. פגשתי את הגבר הנהדר ביותר שיכולתי לפגוש. חייל מדהים, בן 19, והאהבה שלו אליי היא דבר שקשה לאמוד במילים. אנחנו מאוהבים, מאוהבים כבר שנה, או שנתיים, קשה להעריך, והוא אותו הבחור שאני רוצה לחוות קרבה אמיתית מהי עימו. אני יודעת שלא אתחרט גם אם יפרדו דרכינו חודש אחרי האקט, שגם אם הקשר לא יעבוד בינינו, לא אביט לאחור ואומר במרירות - איזו טיפשה הייתי שנתתי עצמי לגבר הלא נכון (ושלא ינדדו מחשבותיכם, הוא מפחד בדיוק כמוני שנשכב, כי הוא חרד להכאיב לי או להרע לי, ומפחד מכך שאחליט החלטה שאין אני עומדת מאחוריה במאת האחוזים).

וכאן אנו מגיעים לבעיה העיקרית בנושא, אני נערה בגובה מטר חמישים וחמש, קטנטונת ורזונת. שוקלת בקושי 44 קילגרמים, והאזור המיני אצלי קטנטן. אין לי מושג, איך למען השם הוא אמור לחדור פנימה, אני מפחדת מכל הסיפור הזה (אפילו טמפון אין נאי מצליחה להחדיר כראוי בלי להכאיב לעצמי) ומבחינה לוגית הדבר נראה לי בלתי אפשרי. אם מישהו מהמומחים כאן יוכל לפחות לשלוף איזו מילה מעודדת, או להסביר עד כמה זה כואב ומה בדיוק יקרה, והאם יש אפשרות שפשוט לא נועדתי לקיים יחסי מין ועוד תגובות בסגנון. בתודה רבה מראש... ^^