כל כך הרבה שאלות כל כך מעט תשובות

.
אוקיי אז ככה, אני בת 15 ולאחרונה אני וחבר שלי נפרדנו. הוא בן 17 והיינו יחד כמעט 5 חודשים.
הייתה ביננו פתיחות מינית ממש טובה ולא התביישו לדבר על כלום. לא קיימנו יחסי מין אבל זאת לא היווה בעיה למרות שהוא לא בתול, זה לא הפריע לו והוא לא לחץ בכלל.
אבל היה ביינו מרחק גדול (שעה נסיעה) ויכלנו להיפגש רק פעם בשבוע- שבועיים אבל הצלחנו פחות או יותר להתגבר על זה והשתדלנו להיפגש כמה שיותר.
עד כאן הכל טוב ויפה אבל....
דבר ראשון:
אני כל הזמן הרגשתי שהמערכת יחסים הייתה בנויה ברובה על הקשר המיני..
כאילו אממ כשהיינו נפגשים זה בדרך כלל היה ליום שלם (מהבוקר או הצהריים עד הערב) כי המרחק היה גדול אז עד שכבר היה אפשר להיפגש רצינו לנצל את זה. ואז נוצר מצב שיום שלם רק היינו מתחרמנים, זה היה ממש כיף והכל אבל זה עדיין לא ממש מספיק בשביל מערכת יחסים בריאה וזה לא נבע מתוך זה שלא היה לנו על מה לדבר פשוט שהעדפנו לא ."לבזבז" את הזמן בלדבר כי לדבר אפשר גם בטלפון. אז דיברנו כל יום במשך חצי שעה בערך.

דבר שני:
אמממ זה קצת מסובך להסביר אבל אני הרגשתי כמו הגבר במערכת יחסים אממ זאת אומרת שאני תמיד הייתי צריכה להשקיע בו ולהחמיא לו ולעשות מאמצים כדי לראות אותו ולוותר על דברים בשבילו ואף פעם לא זכיתי ליחס כזה ממנו, הוא לא החמיא לי ואפילו לא העריך את מה שעשיתי בשבילו.. או לפחות ככה זה נראה.

דבר שלישי:
הייתי בתחתית סדר העדיפויות שלו. כן כן בתחתית של התחתית. לא שנייה לא שלישית ולא רביעית. אחרונה. כמו חיידק בשרשרת המזון.
אין ממש מה לפרט פה.. אני חושבת שזאת הצורה הכי ברורה שיכולתי לנסח את זה... אבל רק כדי להבהיר שאני לא מגדימה ובאמת הייתי בתחתית הנה סיטואציה שקרתה. באמת קרתה.
עבר עלי יום ממש קשה והייתי די בקרשים. צלצלתי אליו בסביבות 3 בצהריים ואמרתי לו שעבר עלי יום מחורבן ואני ממש רוצה לדבר איתו ושהוא יעודד אותי קצת.. הוא אמר לי שהוא בקניות עם אמא שלו ושהוא יצלצל אלי כשהוא חוזר. נשמע לגיטמי לא? אז זהו שלא! חיכיתי וחיכיתי וכבר 10 בלילה והוא לא צלצל. שלחתי לו אסמס "אני ממש צריכה שנדבר, אני יכולה לצלצל כבר?" והוא ענה לי "אני באמצע משחק בפייסבוק. נדבר כשאני אסיים". WTF!?!?!? פייסבוק! כן כן אפילו הפייסבוק נמצא לפני. (ואם זה לא היה ברור.. גם אחרי המשחק לא זכיתי לטלפון.. אפילו לא אסמס)
טוב אני יכולה להמשיך ולכתוב עוד 1000 דברים אבל הזמן קצר ואפילו לא הגעתי לשאלות אז ברשותכם אני אמשיך לחלק העיקרי.
אז החלטתי שאני לא מוכנה לסבול יותר את ההתנהגות הזאת. החלטתי שזהו הפעם זה באמת נגמר. צלצלתי אליו ושאלתי אם יש מצב שהוא יבוא אלי בקרוב כי אני רוצה לדבר איתו.
הוא שאל "על מה את רוצה לדבר" ואמרתי לו שזה לא לטלפון... הוא שאל אם זה טוב או רע ואמרתי לו שזה רע והוא כבר הבין במה מדובר... אוף. נגמר המקום חחח חפרתי הא? טוב אני אוסיף לזה המשך.