הסיפור שלי

אני רואה שיש כאן בעיקר שאלות , אבל אני רוצה לספר את הסיפור האישי שלי ולשאול שאלה או 2 בסופו .
היום אני בת 16 . בגיל 12 התחלתי קשר זוגי ( איזה קשר זוגי ואיך לעזאזל הוא נראה יכול להיות בגיל 12 ??? ) עם ילד בגילי שאהבתי כמו מטורפת . אני חייבת לציין שהיתה לי ילדות מקסימה. אמא שלי התאלמנה כשהייתי בת 8 חודשים אך לא נכנעה והוציאה תואר ופינקה אותי ותמיד היתה שם בשבילי וגידלה אותי לבד . אחרי שהקשר הזה נמשך עם מעידות לא מעטות חצי שנה הוא קצת לחץ עליי והחלטנו לשכב .. כמובן שגם אני וגם הוא היינו בתולים וחסרי כל ידע במין . כמובן השתמשנו בקונדום למרות שלא הלך לנו בכלל וכאב לי נורא ולא ידענו מה לעשות והיינו קפואים וזה היה מחזה מחריד . החלטנו לסגת קצת מהחדירה והמשכנו אקטים מיניים בלי חדירה . ( יפה שלא נכנענו אחרי האכזבה המרה שנחלנו בפעם הראשונה ) והקשר שלנו רק הלך והתחזק ואחרי מספר חודשים שכבנו והכאב היה מופחת בהרבה , אני מאמינה כי ידענו מה לעשות וכי הרגשתי הרבה יותר בטוחה לידו . היום אני בת 16 , אנחנו יחד 4 שנים , פעילים מינית , טובים האחד לשניה ונהנים מזה . הוא בן הזוג הכי תומך הכי אוהב והכי טוב שמישהי יכולה לדמיין לעצמה , ואני חושבת שהיה לי מזל ענק , עננננננק , שלמרות שזה היה דיי מלחץ מסופו של דבר זה אחד הדברים שקירבו בינינו ועשו אותנו כל כך מיוחדים וכל כך אוהבים . יש לי 2 חברות שבאותו הגיל שכבו מלחץ שהופעל עליהן ונוצלו במלוא מובן המילה למטרת מין חד פעמי , אז כמובן שזה היה מפחיד אבל היום זה נשמע לי ממש טראומתי כשאני רואה ילדים בני 12 וכמה הם לא מפותחים גופנית וריגשית . היה לי מזל ענק . ואין מאושרת ממני . לאחרונה הפסקנו להשתמש בקונדומים ואנחנו שוכבים בלי , רק ב"ימים הבטוחים" וגם אז הוא תמיד תמיד גומר בחוץ . אני לא רוצה לקחת גלולות , האם זה מסוכן להמשיך ככה ? אני חייבת לציין שכשיש חשש אמיתי שקצת זרע השתחרר בפנים אני לוקחת פוסטינור . ונכון שהיה לי מזל ? ;)