אז... גיל ההתבגרות

יש לי כמה בעיות קטנות...
היה לי חבר רק פעמיים בחיי. בעצם, יותר נכון להגיד שהתנשקתי בערך פעמיים בחיי. גם הפעם האחרונה הייתה לפני שנה. אני מרגישה מ-ו-צ-פ-ת בהורמונים, כמעט מנשקת כל בן סביר שעובר לידי ברחוב. מה עושים??? היחידים שאני מפנטזת עליהם לא מכירים אותי כמעט בכלל, אבל אני מרגישה שעוד שנה אחת בלי בן זוג פשוט תגרום לי להתפוצץ. חוץ מזה קיימת גם הבעיה היותר גדולה מנשיקה. אני מנחשת שהבנתם מה היא. אבל זה בכלל לא לדיון עכשיו. בכל אופן, מה באמת עושים? אני לא מצפה שתמצאו לי חבר, אבל יש איזו אפשרות לפחות להרגיע קצת את ההורמונים המשתוללים והארורים האלה?!
אני גם לא מבינה לא בנים לא רוצים אותי. אני לא מלכת יופי או דוגמנית, אבל אני כן נראית טוב. במיוחד עכשיו, כשאני גם מרגישה טוב עם עצמי. הורדתי יותר מ10 ק"ג מאז פסח האחרון, יש לי חזה מאוד גדול, רגליים ארוכות. בכלל, אומרים לי הרבה שאני יפה. ויש לי הרבה חברים, ככה שגם האופי לא רע בכלל. יש לי גם אייקיו גבוה ואני מצטיינת בבי"ס. אז מה יש בי שבנים לא רוצים אותי?! ואולי השאלה היא מה אין בי...
מקווה שלא העמסתי יותר מדי...
תודה