מבולבלת

יש לי בעיה כבר הרבה מאוד זמן, ניסיתי להתייעץ עם חברות אבל אף אחת לא יכולה לתת לי תשובה ריאלית או הגיונית.
ובכן, יש לי שתי בעיות, די מורכבות שלדעתי משליכות עצמן אחת לשניה ויוצרות לי בעיה אחת גדולה.
נתחיל מזה שאני בת 17, יש לי חבר כבר שנה ואני ביסקסואלית.
הבעיה שלי מתחילה מזה שאני לא נהנת מיחסי המין.
אנחנו שוכבים כבר יותר מחצי שנה ובכל פעם כואב לי כאילו זאת הפעם הראשונה.
בזמן האחרון אנחנו רבים כל יום, ממש כל יום. לא היה יום אחד שלא רבנו בו; ואם היה כזה יום- כנראה שלא דיברנו בו.
בכל פעם שאנחנו שוכבים אני דעתי מוסכת לכיוון אחר לגמרי ואני מתחילה לבכות. לרוב אני חושבת עליו ועל האקסית שלו (שהיא גם, לצערי, החברה הכי טובה שלו).
בקרוב הם טסים עם עוד בחורה אחת לחו"ל וזה הורג אותי מבפנים. איך הוא יכול לנסוע עם שתי בנות אחרות לחול?! לישון איתן באותו חדר.
האם הקנאה החולנית שלי נורמלית? האם זה שאני מוצאת את עצמי בוכה כל יום בגללה זאת אשמתי? או אשמתו? או שאולי בכלל אין פה אשמה?
כבר דיברתי איתו על זה הרבה פעמים אבל הוא מסרב לעשות משהו בנידון, הוא טוען שאני צריכה להתגבר על זה ושbros befor hoes .
מה אני יכולה לעשות כדי שהוא יבין שזה מפריע לי?
השאלה השנייה שלי היא בנושא שונה אך התיאוריה שלי הוא שהבעיה משליכה אל הבעיה הקודם ואולי אפילו יוצרת אותה.
בזמן האחרון אני מוצאת את עצמי נמשכת בעיקר לבנות, כלומר, אני יודעת כבר הרבה זמן שאני נמשכת לבנות אבל תמיד נמשכתי גם לבנים ובזמן האחרון אני פשוט לא.
האם זה מה שגורם לירידה בחשק המיני שלי?
או אולי זה נובע מתוך זה שאין לי סיפוק במערכת יחסים?
בבקשה תעזרו לי להגיע לפתרון כי אני פשוט מותשת מניסיונות כושלים לחידוש המערכת היחסים המונוטונית שלי איתו.