מיואשת מההנקה

שלום לכן
אני ממש זקוקה לעצתכן ותמיכתן....אז תודה מראש
ביתי בת שלושה וחצי חודשים יונקת מלא. לאחר למידת לקח מהלידה הקודמת כאן החלטתי שלא אשאב בעקבות דלקות קשות וסתימת צינוריות שהיו לי.
אמרו לי בטיפת חלב לחכות לתמ"ל לפחות עד גיל חודשיים וכך עשיתי. חששתי שיהיו לה גזים מתמ"ל והמתנתי. לא תיארתי לעצמי שתינוקת בת חודשיים תהפוך לסרבנית בקבוק.
ניסיתי את כככככככללללל הבקבוקים האפשריים והשתמשתי בכל העצות האפשריות מקריאה באינטרנט, חברות ועוד.
מעבר לזה שאני מיואשת ומרגישה שאין לי אוויר ואין לי חיים הקטנה שלי כל הזמן רעבה, קמה בין 3 ל-4 פעמים בלילה ולי כאמא שלה אין מספיק חלב לתת לה.
ז"א המצפון עובד לי פעמיים: פעם ראשונה אני מודה שנמאס לי להניק, אני לא נהנית מזה, נמאס לי להוציא ציצי בציבור, נמאס לי שהכל יושב עלי, שאני לא יכולה לצאת לשאוף אוויר לבד ולבלות. אני פשוט לא חיה ועוד חודש חוזרת לעבודה. לא כדאי שאחזור לעבודה תובענית שלי בלי אוויר.
פעם שנייה ,רע לי עם מה שכתבתי ויש לי נקיפות מצפון על זה שאני לא מעניקה לה מה שהיא צריכה כי היא כל הזמן רעבה.
בעלי ניסה, הסבתות, שאני בבית ושאני לא. ניסיתי את כל התנוחות אני. אפילו שאבתי חלב כדי לראות אם זה עניין הטעם.
אני מאמינה בגישה של "וין-וין" וכרגע אנחנו ב"לוז-לוז". אני כבר שלושה שבועות לא ישנה בלילה, יש לי עוד ילדה בת שלוש ואין לי הרבה אנרגיה. זה לא פייר לאף אחת מהן וגם לא לי.
הזמנו את הפלייטקס מארה"ב, כרגע ממתינים.

מה עלי לעשות?? להכריח אותה בכח ולשמוע אותה צועקת לי בידיים??? קשה לי לעשות את זה. מרגישה שאני מתעללת בה. מצד שני, אם היא לא שבעה גם כאן אני חוטאת
איך יוצאים מהפלונטר הזה???
אגב, אני רוצה להמשיך להניק אותה, בפרוש לא להפסיק (במיוחד למטרות חיסונים, גזים, פינוק ועוד) אבל גם לשלשב בקבוק לשם אויר

תודה וסליחה על ההשתפכות
אני בן אדם מאוד חזק אבל כאן מרגישה שהכח נעלם לי

תודה מראש








- - - - - - - - - - - - - - - -

ברומנטיקה ואהבה הבומרנג הפוך-