להתייאש?

ילדתי לפני 5 שבועות תינוק מתוק במשקל 3390 גרם שינק מההתחלה. לאחר שבוע הוא ירד ל 3000 גרם ונאמר לי שההנקה לא טובה ומומלץ שאוסיף תמ"ל גי הוא צריך להתחזק ולגדול ובטיפשותי ותמימותי האמנתי ונתתי. לציין שהייתה לו צהבת בשבוע הראשון לחייו (לא חמורה) והתרנו לו לשון קשורה בגיל שבועיים.
מלפני שלושה שבועות, בלב כבד התחלנו להוסיף תמ"ל, שמגיע היום כמעט ל 50-60 כל ארוחה.
אני מניקה כל 3 שעות לערך (פעמים רבות זה ביוזמתי, הוא לא דורש כל כך אוכל), שואבת לעיתים (אבל לא יוצא הרבה...בבוקר, אחרי הנקה יוצא כ 40 ובערב כ10-20 משני השדיים) ומוכנה לעשות הכל לחזור להנקה מלאה (לוקחת חילבה, דיקור סיני וכו' להגברת חלב אם).
לאחר כל הנקה אני נותנת תמ"ל או חלב שאוב, אם כי החלב האוב הוא כמות יחסית קטנה. הוא לוגם את התמ"ל בהנאה רבה ואם היה יכול לקבל יותר מכמות זו היה בשמחה לוקח.
בינתיים הוא עלה לכמעט 3700 גרם, תינוק עירני ומקסים.
לא קל לו לינוק - כל הנקה היא מעין מאבק, הוא מתאמץ מאוד, אולי מתייאש ונרדם תוך דקה עד 3 דקות לשינה עמוקה (גם אם צרח לפני כן).
אני מאוד מאוד רוצה לגמול אותו מתמ"ל - יש לי סיכוי? האם גיל חודש לא מאוחר מדי?
האם כמות התמ"ל שניתנה לו לא גדולה מדי?
אני אמנם נותנת לו כל ארוחה לינוק, אבל מתיש אותי ומייאש אותי העיסוק עם התמ"ל וגם החלום שהיה לי על הנקה מלאה נשבר.
אשמח לתובנותכם :)