נמאס לי!!!

אבל אני ממשיכה וממשיכה בתקווה שזה משבר זמני וזה עובר,
אני שואבת כל בוקר וכל יומיים ולעיתים כל יום, אני מוצאת את הזמן הנכון להשאיר את בעלי עם בקבוק ועם הילד ואני יוצאת מהבית לחדר כושר או בכלל לחברות. זה מאוד מקל ונחמד לכולנו.
במהלך היום ובעיקר בבוקר, לאחר הנקת הבוקר אני נעזרת בבעלי עם החלפת החיתולים וממשיכה לנמנם עוד חצי שעה - שעה.
בקיצור תנסי לא להישבר למרות הקושי, תני לעצמך כל פעם יעדים קטנים. אולי עד שהיא תהיה בת 3 חודשים ואח"כ עוד שבועיים. תנסי להגיע ל-4 חודשים והאידיאלי זה עד חצי שנה. אבל תתחילי בקטן.
... לחלוטין מבינה שוב, גם אני בתחושה הזו.

היי אני כל כך יכולה להבין אותך,גם אני כיועצת הנקה הנקתי יום ביומו אמרתי לעצמי עד מחר את מניקה עד סופשבוע עד...ובסוף הנקתי עד גיל מופלג,אבל ואבל חשוב מאוד אני יועצת לא שיגרתית אני לא מאמינה בהנקה עם סבל נוראי של האם .חשוב שתבררי עם עצמך בהנקה מה נמאס לך מה קשה לך והאם יש דרך להפחית את התלות ?האם בעלך יכול לתת תמל פעם או פעמיים ביום ?ואם את מרגישה שדי את לא מסוגלת יותר,ואת זקוקה למנוחה לצבירת כוחות ולהפחתת התלות אז תפסיקי,בסדנאות שאני מעבירה אחד הנושאים הבולטים הם האמונה שלי באמהות שלי ,יצרנו סטנדרטים כל כך גבוהים למיהי אמא טובה ונדמה שאם לא נניק אז אנחנו לא טובות אני דורשת ממך בכל בוקר שאת מורחת את משחת השיניים שלך תתבונני במראה ותאמרי לעצמך אני אמא מצויינת ותאמיני בזה .ואגב המהות של האמהות זה להקשיב לאהוב ולקבל את הילד שלנו איך שהוא.
שולחת לך חיבוק חם ואוהב ומאחלת לך בהצלחה בכל החלטה שתקבלי
סיגל מיכאלי מחברת הספר הסוד בגידול קטנטנים