היעדר יציאות עצמוניות אצל ילדה בת 3

לום רב,
בתי בת ה- 3 סובלת מאז שהיתה תינוקת מעצירויות.
כשהיתה תינוקת היתה עושה פעם ב- 5- 6 ימים צרכים, וזאת לאחר שעזרתי לה עם עיסוי, שתיים מרובה ומזונות רכים. רופא הילדים טען שמדובר בגזים וזה יחלוף עם הזמן ואין מה לדאוג. כשהיתה בת שנתיים והנושא לא השתפר, והדבר השפיע גם על התפתחותה והתקשורת שלה עם ילדים אחרים בגן והשתתפות בפעילויות (כל הזמן רצתה לשכב ולנוח), פניתי לרופא ילדים אחר שנתן לה אבילאק. במשך שנה אנחנו נותנים לה אבילאק ללא כל שיפור, כשהיא עושה את צרכיה פעם ב- 7- 8 ימים, לאחר מאמצים התאמצויות והילדה פשוט לא מסוגלת לתפקד עד שיוצא הקקי. רופא הילדים המשיך טעון שמדובר בעניין פסיכולוגי והוא לא סבור שיש בעיה פיזיולוגית ולהמשיך לתת לה אבילאק וכל פעם הגדיל את המינון ולאחרונה שינה לנורמלקס. חשוב לציין, שצואתה לא קשה במיוחד, אך כנראה בשל היעדר הפעילות היומיומית הצטברה צואה רבה ונפחה גדול במיוחד בכל פעם שהיא עושה.
לאחרונה שוב פניתי לרופאה אחרת בדרישה לקבל הפניה לגסטרו ילדים לערוך לה בדיקה. הרופאה שלחה אותנו לצילום בטן, שם התקבלה תמונה ברורה של ריבוי צואה במעים ועד לרקטום וכן ישנם פלסים במעיים בעיקר בצד שמאל.
אציין, שהילדה כן מתאמצת לעשות את צרכיה וזה מאוד קשה ולעיתים מגיע לכדי בכי וזעקות. אני מנסה בכל כוחי לסייע לה ולאחרונה התחלתי לעשות לה חוקן לאחר שבוע ימים שהיא לא עושה את צרכיה.
התור לגסטרו נקבע לעוד כשבועיים, אך עד אז אני לא יודעת כיצד להמשיך ולנהוג. האם להמשיך לבצע חוקן? מה יכול למנוע ממנה לדחוף את הקקי החוצה? האם יש ממצאים במעי שיכולים לגרום לכך? היא לא ממש מתלוננת על כאבי בטן, כמו שהיא ממש מתקשה בלהוציא את הקקי החוצה.
אני אשמח לכל עצה טובה שתקל עליה.

תודה רבה וחג שמח!