פורום גסטרואנטרולוגיה ילדים, מחלות כבד ילדים - יש לך שאלה?

הי אלמוג
אכן, האפשרות הסבירה היא שמדובר באלרגיה לחלבון חלב פרה.
האם היה שיפור לאחר ההימנעות ממתן התמ"ל?
לעיתים גם בחלב אם עוברים שיירי חלבון המעוררים תגובה אלרגית אצל התינוקת, ולעיתים נדרשת דיאטה קפדנית מצד האם.
בנוסף- אומנם ברוב התינוקות נוטרילון-פפטי-ג'וניור היא פורמולה מספיק מפורקת, אבל יש מקרים בהם צריך לתת פורמולה מפורקת אף יותר- דוגמת נאוקייט.

עם זאת, צריך לזכור שיש אפשרויות נוספות שיש להביא בחשבון-
לדוגמא זיהומי מעיים מסויימים שיכולים להתבטא ביציאות דמיות וכן אפשרויות נוספות.

אם לא מסתדר- ממליץ על פניה מסודרת לגסטרואנטרולוג ילדים.

זיהום במעיים בודקים ע"י דגימות צואה בשאלה ספציפית זו.
עדיין נשמע כי ככה"נ מדובר באלרגיה.
אם חל שיפור- מצוין. אם לא- ממליץ על התייעצות מסודרת.
ערב טוב

הי לחוצה
התלונות שאת מתארת יכולות להתאים לעצירות.
לא לגמרי ברורה לי התלונה "נפיחות בפי הטבעת"- אך ייתכן ומדובר בצניחה (פרולפס) של הרקטום.
צריך להתגבר על הבושה ולפנות לרופא ילדים או גסטרו-ילדים.
בהצלחה

הי דני
כל התשובות נכונות.
הליווי נועד בעיקר להקל על הנבדק- שלעיתים מטושטש מחומרי הטשטוש לאחר הבדיקה.
בד"כ לאחר הבדיקה, עוד לפני שחומרי הטשטוש מתפוגגים- מועבר הנבדק לחדר התאוששות. לאחר שמתעורר ומרגיש מספיק יציב ועירני- ייתלבש הנבדק.
במידה ואין אפשרות לליווי- תלווה ע"י אחות חדר ההתאוששות.
בכל אופן- לא ממליץ לבנות על נהיגה הביתה. עדיף מונית או טרמפ אחר.
בהצלחה.

הי חגית
ראשית, את מוזמנת לקרוא קצת על הנושא באתר שלי (חפשי בגוגל).

לשאלותייך- הנוטרמיגן לא אמור ל"עשות" כלום.
זה אוכל- רק אוכל מפורק שאמור למנוע היווצרות תגובה דלקתית ואת התופעות הנלוות (לא ציינת מה היו התופעות בגינן הרופאה חשדה באלרגיה?).
אלרגיה לחלב בגיל הזה לרוב חולפת מאליה עם הזמן. כדאי להיות במעקב סדיר- וסביב גיל 10 חודשים או קצת יותר לנסות לחזור ולחשוף את הפעוט לחלב פרה.

בהצלחה

גם שלשול יכול להיות ביטוי לאלרגיה- ומכאן ההבדל בין היציאות לאחר תמ"ל לעומת הנקה.
כיום, הנוטרמיגן מגיע עם תוספת פרוביוטיקה (לא חושב שאפשר להשיג את הסוג הישן- בלי)- שלטענת החברה (הנתמכת גם מחקרית) השילוב מעלה במעט את הסיכוי לסיים עם האלרגיה כבר בנסיון החשיפה הראשון- סביב גיל שנה פלוס-מינוס.
בהצלחה

הי אפרת
לצערי, לי לא ברור שום דבר.

צריך להבחין בין שני מצבים שונים:
1. צליאק- מחלה אוטואימונית בה מערכת החיסון "מתבלבלת" ותוקפת את הגוף עצמו (אש כוחותנו על כוחותנו)- בעיקר את המעי אך לא רק. התגובה הדלקתית מתרחשת רק כשיש חשיפה לגלוטן.
המחלה מתאפיינת בנוגדנים עצמאיים ובנזק מוכח לרירית המעי. נכון להיום- אין טיפול למחלה זולת דיאטה נטולת גלוטן וההמלצה הזו תקפה לכל החיים שכן המחלה אינה עוברת.

2. אלרגיה ("רגישות") לגלוטן. פה ושם אנשים מעידים על עצמם שהם "רגישים" לגלוטן. כלומר שהם סובלים משלל תופעות בטניות כאשר הם נחשפים לגלוטן- למרות שבדיקות לצליאק- שליליות.
לקבוצה השנייה אין צליאק, ולעולם הרפואה לא ברור לגמרי מה יש להם, אם בכלל.

ממה שסיפרת (בהנחה שנעשה בירור מסודר)- עולה שייתכן ולבתך אין בכלל צליאק, אולי "רגישות".

מכיוון שצליאק זו אבחנה לכל החיים- מומלץ להשלים תהליך בירורי מלא ופורמלי לפני קביעת האבחנה. לצורך בדיקת דם אמינה נדרשת חשיפה משמעותית לגלוטן לתקופה של לפחות 3 חודשים. כמובן שזה גם תלוי במשך התקופה בה מנעתם ממנה חשיפה לגלוטן.

אם התלונות וקשר הזמנים לחשיפה לגלוטן משכנעים- לעיתים נמליץ להימנע מגלוטן גם ללא אבחנה רשמית של צליאק, ולו על מנת להקל בתסמינים.
במקרים אלו שווה מדי פעם לנסות לחזור לגלוטן ולראות אם התופעות נעלמו.

מה שברור- שאם גלוטן הוצא מהדיאטה לאורך זמן- בדיקות דם חוזורת לצליאק- יצריכו חזרה לחשיפה משמעותית לגלוטן קודם לכן.

בהצלחה

הי רונית
לאור מה שסיפרת, משך התלונות הוא קצר יחסית- כך שקרוב לוודאי מדובר בהפרעה חדשה ולא מצב כרוני.
העובדה שבדיקת האולטראסאונד תקינה- מאוד מרגיעה- לפחות אנחנו יודעים שאין באמת גוש בבטן.

עם זאת, יש מס' אפשרויות שצריך לשקול-
איטיות בהתפנות הקיבה- לרוב על רקע זיהום ויראלי אך ייתכן על על רקע צליאק או דלקת על רקע אחר.
שוני בעיכול ופירוק מוצרי המזון הנבלעים- ייתכן על רקע שגשוג של חיידקים (BACTERIAL OVERGROWTH).
כמו כן, לעיתים תפיחות בטנית נובעת מעצירות- צריך לוודא כי זה לא המקרה וכי לא רק שיש יציאה מדי יום, אלא גם שהיציאה סבירה מבחינת תוכן ומרקם.
אפשרות נוספת שיש לשקול היא בליעת אוויר- אם על רקע טיק- מעין קולות גרוניים הכוללים בליעת אוויר ולעיתים טכניקת בליעה לא תקינה.
מציע לדון באפשרויות אלו עם הרופא המטפל, ובמידת הצורך להתייעץ עם גסטרואנטרולוג-ילדים.
בהצלחה

הי שרית
שיהוק הוא תופעה מאוד מעניינת שאנו מבינים בה מעט מאוד.
למעשה, שיהוק הוא גירוי עצבי הגורם לכיווץ פתאומי של הסרעפת- מה שגורם לשאיפת אוויר חדה ואגרסיבית.
אין קשר בין שיהוקים לבין מערכת העיכול.

לעיתים, התקפי שיהוקים ממושכים וארוכים עלולים לגרום לבעיה של ממש בתפקוד היומיומי, אך לא נשמע שזו בעיה כה משמעותית עם הקטן שלכם.
מעבר לתרופות עממיות (סבתא) יש נסיון בטיפול בשיהוקים במגוון שיטות- מתרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית, ועד טיפולים כירורגיים למיניהם.
נראה לי שבמקרה שלכם, במידה והוא אכן משגשג יפה- כדאי לעקוב שמרנית בלבד.

בברכה

הי רונה
רמת ALT 89 היא גבוהה לכל הדעות.
ALT- 34 הוא ערך שקרוב לוודאי מסומן בטופס הבדיקה של הקופה כתקין (ברוב הקופות- ערכי ALT מופיעים כתקינים עד 45 פלוס-מינוס), אם כי בפועל הוא מעט גבוה.
בנערים בריאים ורזים הערך ALT אמור להיות עד 25 לערך.
במידה ובנך בעל מבנה גוף מלא, או לחילופין מחלים ממחלה ויראלית (כולל הצטננות, התקררות וכו')- זה בהחלט יכול להסביר את העלייה הקלה.
איני חושב שיש סיבה לדאגה. תהיו במעקב רופא הילדים.
במידה ואנזימי הכבד יעלו באופן משמעותי שנית- אזי אמליץ על בירור יותר מסודר.

AST 50 גם כן מעט מוגבר- אך AST פחות ספציפי לכבד.
לקיחת דם שלא הלכה באופן חופשי- ולוותה בלחיצות שונות עלולה לגרום להרס קל של כדוריות דם אדומות ולעליית AST.
באופן כללי ALT יותר ספציפי לכבד,
האינפורמציה הנ"ל מאוד כללית, וצריך לשפוט כל מקרה לגופו.

הי דורית.
חסרים לי קצת נתונים-
מדוע מלכתחילה לקחו לבתך בדיקות דם לצליאק?
האם את מדברת על נוגדן- אנטי-גליאדין (נוגדן עם רגישות וספציפיות נמוכות יחסית, ושלמיטב ידיעתי לא מבוצע כיום), או על נוגדן אחר?
מה קורה עם נוגדנים נוספים- לדוגמא האנטי-TTG?
לכל קופת חולים קיט מעט שונה- מה הנורמות אצלכם?

באופן עקרוני בלבד-
אם הבדיקה היא גבולית בלבד, ולבתך אין תלונות קליניות, ואין עדות לפגיעה בגדילה ואין עדות מעבדתית לחסרים תזונתיים מוזרים- אני מצטרף לדעתה של הרופאה שלכם- והייתי עוקב בלבד.
אם משהו מהדברים הרשומים לעיל לא תקין- יש להעריך האם יש צורך להתקדם באופן פעיל באבחנה.
בהצלחה

הי אלי,
חשיפה לגלוטן היא לא דיכוטומית (כן או לא), אלא יותר אפקט מצטבר.
שרשרת הארועים היא שיש חשיפה לגלוטן >> נוצרים נוגדנים עצמיים (השורדים כחצי שנה) >> נגרם נזק למעי.

מכאן שהשאלה היא כמה חשיפה הייתה וכמה נוגדנים נוצרו. מדבריך עולה שמדובר בחשיפה חד-פעמית כך שלא סביר שייגרם נזק משמעותי במעי.
תמשיכו לעקוב, אך כעת אין מה לעשות באופן פעיל.
בברכה

הי יעל
את שואלת שאלות מורכבות...

אנסה לפשט-
הפטיטיס- כשמה כן היא- דלקת בכבד, כלומר בהכרח תיהיה הפרעה באנזימי הכבד ההפטוצלולריים (ALT, AST).
אם אנזימי הכבד תקינים- אין למעשה דלקת בכבד.

נוגדני ANA, ANTI-SMOOTH MUSCLE ונוגדנים נוספים הם נוגדנים עצמיים- המהווים סמנים למחלה אוטו-אימונית. עם זאת יש לזכור כי באחוזנים מסויים- גם לאנשים בריאים יש רמות מוגברות של נוגדנים אלו (לדוג' ANA יכול להיות חיובי בעד 10-15% מהאוכלוסיה).
בנוסף- צריך לדעת כי לעיתים מחלת הצליאק עצמה גורמת לעלית אנזימי כבד.

לא ברור לי סדר הדברים- מדוע מראש לקחו לבתך את רמות הנוגדנים הנ"ל- כמה גבוהים היו אנזימי הכבד? למשך כמה זמן?

בכל אופן, אם הבנתי אותך נכון, כעת אנזימי הכבד תקינים- כך שאין אינדיקציה למחלת כבד אוטו-אימונית, אך נשמע שצריך מעקב פעיל אחר אנזימי הכבד.

בברכה

הי חגית
התמונה שתארת מורכבת, ו לצערי לא ניתן להתייחס לבעיה ברצינות דרך פורום זה.
באופן עקרוני, צריך להבין אם מדובר בבעיה רפואית או בהפרעת אכילה התנהגותית.
זה צריך להעשות פנים מול פנים.
בהצלחה

הי עדי
עד כ- 10% מהילדים יפתחו שלשול לאחר החיסון האורלי לפוליו.
מדובר לרוב במחלה קלה- אך בכל זאת עלולה להימשך מס' ימים- כמו כל זיהום בטן ויראלי אחר. שבוע-10 ימים נראה לי גבול סביר.
לרוב הסיבה היא הפוליו עצמו, ולעיתים סתם צרוף מקרים עם זיהום אחר.
אם השלשול ממשיך מעבר לכך- תנסי לעבור לכלכלה ללא לקטוז, זה בד"כ מאיץ את ההחלמה.

בהצלחה

הי עדי
הוא משלשל, כלומר סימפטומטי.
לדעתי- צריך להתחיל טיפול בפלאג'יל, ולהוציא אותו מהגן כל עוד הוא משלשל.
ברגע שהשלשול פוסק- ניתן להחזירו לגן.

הי אורית
לצורך קביעת פגישה- תתקשרי לטלפון הרשום או ישירות למס'- 058-6665885
בברכה

הי איירין
"גזים" בגיל 6 חודשים אינם שכיחים, לרוב חולפים קודם לכן.
ממליץ לבדוק אם ההתעוררויות המרובות אינן בשל סיבות אחרות- כגון רעב, גרד אנלי בשל זיהום בתולעים, כאבים ממקור אחר וכד'.

במידה וכל הבירור שלילי ונראה כי אכן המקור הוא בבטן- ניתן לנסות את הביוגאיה או סימיקול ולהמשיך במידה ונצפית הטבה (אין בעיה עקרונית בשימוש ממושך). במקרים קיצוניים ניתן לנסות טיפול אנטיביוטי.
לצערי, במקרים רבים צריך להתנהל בשיטת ניסוי וטעיה עד שמגיעים לפתרון הרצוי. כל עוד תהיו שיטתיים הבעיה תבוא על פתרונה.
בהצלחה

אם אתם שומעים גזים- אז יש לה גזים זה ברור.
האם העברת גזים מלווה בכאבים?! בד"כ לא.

השימוש שעושים במילה "גזים" בהקשר של תינוקות בא לבטא כאבים שטיבם לא לגמרי ברור- למתבונן מהצד נראה כי מדובר בכאבים ממקור בטני, ולעיתים העברת גזים מלווה את התהליך ולעיתים אף מקלה על אי-הנוחות.
אך הגזים אינם הכרחיים. לאותם כאבים בדיוק קוראים באנגלית- "INFANTILE COLIC" שמשמעותו המילולית- כאבי בטן עוויתיים.
לפיכך, יש גזים ויש "גזים".

וירוס או חיידקים לרוב- יגרמו לתופעות נוספות שיקלו על האבחנה. אך כפי שכתבתי לכם כבר- אין מנוס מניסוי וטעייה.
בהצלחה