פורום גסטרואנטרולוגיה ילדים, מחלות כבד ילדים - יש לך שאלה?

שלום דגנית
מתוכן שאלתך, אני מניח כי אתם עדיין מאושפזים בפגיה וצוות שלם של רופאים/ות דיאטנים/ות תומך בכם.
בפגים צעירים שלא מסוגלים לאכול כפי צורכם, וגם הזנת זונדה לא מספיקה- לעיתים נעזרים בהזנה ישירות לוריד- TPN.
עליית המשקל היא פועל יוצא של שימוש באנרגיה (קלוריות) העודפת (מעבר לנשימה, פעולת הלב, מח ושאר האיברים החיוניים) לצורכי גדילה.
יש לוודא כי מקבלת ב- TPN מספיק קלוריות, וכן יש לוודא כי הקלוריות לא "מתבזבזות". דוגמאות ל"בזבוזים" שכאלה- הם זיהומים, מומים מבניים בלב, קשיים נשימתיים ועוד.
ברקע- שהמאזן יטה לטובתה היא תעלה במשקל.
אאחל לכם בריאות שלמה ובהצלחה.

שלום מוריה
הבנתי באורולוגיה (והידרוצלה בפרט) מוגבלת.
עם זאת- למיטב ידיעתי, הסכוי שהידרוצלה כה ממושך, המוכר מהלידה עד גיל "מבוגר" זה של 4 שנים, ייספג באופן ספונטני הוא נמוך מאוד. ברוב המקרים- ללא ניתוח הבעיה לא תפתר.
בברכה

שלום אירית
בגיל שנה וחצי העדר יציאות במשך 4 ימים הוא בהכרח דבר חריג מאוד. האם היא סובלת? או בעיקר את?
אם היא סובלת ניתן לבצע מספר דברים-
1. אמבטיה חמימה ולאחריה מסז' לבטן, הרמת רגליים ועידוד ליציאה.
2. מתן נר גליצרין
3. חוקן קטן עם מיקרולט או מיקרולקס
לרוב מס' 1 או מקס' 2 מספיקים בעצירות חד-פעמית.

אם זה חוזר על עצמו להיבדק ע"י רופא ולשקול בירור וטיפול יותר מערכתיים.
בברכה

החומר הפעיל ב"קל-בטן" הוא ביסמוט- סוג של מתכת.
התרופה מקלה קצת על כאבי בטן ו"מרגיעה" פעילות מעיים אך אין לה השפעה ישירה על שלשולים.
כמו שוירוסים יודעים להגביר פעילות מעיים, כך הם יודעים גם להאט.
לא נשמע לי משהו מדאיג, ובכל אופן צפוי לחלוף תוך מס' ימים בודדים.

שלום מירי
צריך לשוחח עם בנך ולהבין בפרוטרוט במה מדובר- מה היא בדיוק תחושתו, היכן הוא ממקם אותה, האם יש גורמים מקלים או מחמירים, האם זה קשור לאכילה, אולי למזונות מסויימים, האם זה קשור למצבי לחץ וכדומה.
ייתכן ומדובר בצרבת- אם כי בד"כ ילדים בגילו ידעו לתאר את תחושת הצריבה והטעם החמוץ בפה.
בקיצור- על פניו לא נשמע משהו מדאיג אך בהחלט כזה שמצריך בירור וטיפול.
בברכה

אני מציע להתחיל את הברור אצל רופא הילדים. במידת הצורך הוא יפנה אתכם לגסטרואנטרולוג או רופא אף-אוזן-גרון.
מעבר לכך, סטרס נפשי (ללא תלות בסיבתו) יכול לפעול בכל מני דרכים שונות ומשונות. בין אם מדובר במחלה רפואית גרידא ובין אם מדובר בסטרס- יש מה לעשות.
בהצלחה

לא

משמעות המילה אולקוס היא כיב- פצע ברירית הקיבה או התריסריון בד"כ.
אנו יודעים כיום כי הכיבים נגרמים לרוב בשל זיהום בחיידק הליקובקטר פילורי- ובמידה וזו האבחנה הטיפול הוא תרופתי בלבד- אנטיביוטיקה + טיפול נגד חומציות הקיבה. אין צורך בניתוח.

התולעים הנפוצות (OXYURIS) הן תולעים לבנות, דקות וקטנות. אני מניח שעל תולעים אלו את מדברת.
הוורמוקס מאוד יעיל לטיפול בהן ובד"כ אין צורך בתכשיר אחר.
לרוב נדרש טיפול אחד, וכעבור 10 ימים טיפול נוסף להשמדת הביצים שנותרו. רצוי לטפל בכל הילדים ובהורים בו-זמנית שכן ההדבקה היא מאדם לאדם.
ייתכן שעוד תראי תולעים לאחר הטיפול הראשוני- אך בד"כ מדובר בתולעים מתות, שנשטפו עם הצואה החוצה.

אם מדובר בתולעים אחרות- וורמוקס לא תמיד יעיל.

למה כוונתך לני?
בד"כ הבטן קשה כאשר הילד מכווץ את שרירי הבטן- אם באופן רצוני ומכוון, או באופן לא לגמרי רצוני כי מדגדג לו כאשר את/ה מנסה למשש את הבטן.
האם יש תסמינים נוספים? כאבים? בחילות / הקאות?

בילדים בריאים בבסיסם, נדיר שעצירות תגרום לחסימת מעיים אמיתית. בילדים שאינם בריאים, עם מחלות או פגיעה נוירולוגית, או עם מחלות מעיים מסוימות, עצירות ממושכת עלולה לגרום לחסימת מעיים.
היעדר יציאות במשך שבוע הוא לא מחזה נדיר.
עם זאת, מומלץ לטפל מרגע שמזהים נטייה לעצירות, שכן לרוב זה רק הולך ומחמיר.

הי מיכל
אני חושב שצריך להתייחס ברצינות לתלונות החדשות הללו.
הסיבה הנפוצה ביותר היכולה להסביר את התופעות הנ"ל זו עצירות שהייתה עד כה סמויה מן העין. בעצירות קשה- לולאות המעי המורחבות יכולות ללחוץ על שלפוחית השתן- או צנור השופכה ולגרום להפרעות גם במתן השתן.
האם קיים דפוס יציאות התומך בהיסטוריה של עצירות בעברה?
כמובן שיש לשוחח איתה על הליכה סדירה לשירותים, לפני ש"אין ברירה".
בנוסף- חשוב לשלול פגיעה נוירולוגית.
בברכה

שלום רינה
הסיפור עם הליקובקטר פילורי (HP) הוא יותר מורכב.
כ- 25-40% מהאוכלוסיה בארץ נשאית של החיידק בכל רגע נתון.
ברוב-רוב המקרים ללא כל השפעה וללא כל תסמינים.

במידה ומתקיים שילוב של תסמינים וממצאים חיוביים התומכים גם בהימצאות החיידק וגם בראיות לכך שהוא גורם נזק- אז יש אינדיקציה לטיפול.
תחת טיפול מתאים- ניתן להרוג את החיידק.
יש לזכור- כי הריגתו לא מחסנת מפני הדבקה חוזרת.

בילדים- לרוב אין כלל אינדיקציה לבדוק את הימצאות החיידק בבדיקת נשיפה/צואה וכו' שכן גם הימצאותו לא בהכרח מעידה שהוא גורם לנזקים.

בברכה

בהחלט!
בדיקה שגרתית בכל בית חולים.

הי אוהד.
משאלתך אני מבין כי הומלץ לכך על טיפול בתרופות פסיכיאטריות?!

במקרים רבים, שתיית אלכוהול, או לצורך העניין גם שימוש בסמים אחרים (קנביס, מטאמפטמינים וכו') הוא למעשה טיפול עצמי שלא באמצעים רפואיים פרופר במצבים שונים.
כמות האלכוהול שאתה מתאר היא לא מבוטלת, בייחוד אם אתה מדבר על יותר ממשקה אחד בכל ביום של שתייה.
נזקי האלכוהול רבים ומוכרים- פגיעה בכבד, פגיעה נוירולוגית, חסרים תזונתיים, פגיעה תפקודית, הצבתך במצבים מסכני חיים (נהיגה בשכרות לדוג') וכלה בפגיעה בחייך החברתיים. אלכוהול ממכר- במידה ותמשיך לשתות- סביר להניח שהכמויות רק יעלו.

לעומת זאת- טיפול פסיכיאטרי רפואי הוא הרבה יותר מבוקר. תחת מעקב רפואי/פסיכיאטרי ניתן לנטר את תופעות הלוואי במידה והן מופיעות ו"לתפור" למטופל את הטיפול המתאים בעבורו- עם מינימום תופעות לוואי.

אני חושב שבין שתי החלופות- אין בכלל מקום להשוואה- לא מבחינת השיפור הצפוי במצבך, ולא מבחינת תופעות הלוואי הצפויות. טיפול פסיכיאטרי מבוקר היא האופציה הבטוחה יותר לעין ערוך.
בברכה

הי מיכל.
באופן כללי אני מסכים עם רופאת הילדים שלך.
ראשית- האם באמת ראית הטבה בכמויות הדם משהתחלת להימנע ממוצרי חלב/סויה? אם כן- זה תומך באבחנת העבודה של אלרגיה.

בהנחה שלא מדובר בזיהום (ובמידה והתשובה לשאלתי למעלה היא שלילית- מומלץ להשלים תרביות צואה, בייחוד לחיידק בשם קמפילובקטר ולפרזיט בשם ג'יארדיה), ככה"נ מדובר בתגובה אלרגית של התינוקת.

כעיקרון אם תימנעי לחלוטין מחלבון חלב פרה וסויה מירב הסיכויים שהדם ייפסק. לעיתים נדירות יש צורך בהימנעות גם ממוצרים אחרים- כגון ביצים, בוטנים וכו'.

כפי שהסברתי במספר פוסטים בעבר- כמויות הדם לא מסכנות את התינוקת באופן מיידי. אם הדם נצפה לאורך זמן- קיים פוטנציאל להתפתחות אנמיה- ויש לעקוב אחר ספירת הדם.
לרוב, זה עניין של זמן עד שהדם פוסק. אך ברגע שדיאטת האלימינציה שאת נוטלת על עצמך הופכת קשה מדי (והיא אכן קשה), תמיד ישנה האפשרות ה"קלה" לעבור לפורמולה מפורקת.
בהצלחה

בוקר טוב איליה
צליאק היא מחלה אוטו-אימונית. מנגנון הפגיעה בצליאק קשור ביצירת נוגדנים עצמיים (המכוונים כלפי אתרים שונים בגוף) לאחר חשיפה לגלוטן. הנוגדנים מצידם גורמים לדלקת ברקמות היכולה להתבטא בתסמינים שונים.
מתאור קצר זה ניתן לראות- כי תגובה מיידית למוצרי מזון המכילים גלוטן אינה אופיינית לצליאק. עם זאת, ממליץ בכל זאת על ביצוע בדיקת דם לצליאק (אנטי-TTG).
לעיתים נדירות יש אנשים עם אלרגיה לגלוטן- ואז יכולות להיות תגובות מיידיות.
בנוסף, פה ושם יש מטופלים עם תסמינים לאחר אכילת גלוטן- ללא הסבר מספק. במקרה זה לא נדרשת הימנעות טוטלית מגלוטן- אלא לפי ההרגשה בלבד.
לסיכום- הייתי מבצע בדיקת דם לצליאק- וממשיך לפי הצורך בבירור.