אנקופרזיס

בני בן 3.5, רק לאחרונה נגמל מחיתולים. עדיין מרטיב בלילה, ומתלכלך במתן צואה. בימים הראשונים לגמילה סבל מעצירות, שהוקלה ע"י פגלקס.
ההרטבה בלילה אינה מטרידה אותי כלל בשלב זה, אבל מאוד מטריד אותי שבני אינו עושה קקי בשירותים. לעיתים רחוקות הוא מוכן לשבת על האסלה לנסות לעשות, או סתם לקרוא ספר, לפרקי זמן של מס' דקות, ללא הצלחה.
בספטמבר אמור בני ללכת לגן עיריה, ולמיטב ידיעתי לא יגלו שם הבנה רבה למצבו (אם יימשך עד אז).

יש לי מספר שאלות, ואודה לכם מאוד אם תענו על כולן.
1) האם יש טעם להמשיך במתן פגלקס? נתתי רק במשך שבוע, עד שהעצירות נעלמה פחות או יותר. היציאות אינן סדירות כפי שהיו בעבר, ונדמה שקטנות יותר בכמות, אך בהחלט רכות.
2) כמה זמן כדאי לתת לעניין הצואה לנסות להסתדר מעצמו? אם לא מסתדר תוך פרק זמן זה, למי מומלץ לפנות?
3) האם מוכרת לכם שיטת הטיפול של ד"ר ברוך קושניר? אם הבנתי נכון, מדובר בהקפדה על חוקן יומי ומייד אחריו הושבה על האסלה במשך מספר ימים (אפילו בכח, אם נדרש). לטענת ד"ר קושניר ומטופליו זה לחלוטין פותר את הבעיה, תוך שבוע עד שלושה שבועות, באחוזי הצלחה גבוהים ביותר. האם מומלץ לטפל באופן זה, לא בהכרח ע"י ד"ר קושניר, כמובן בפיקוח?