דלקות חוזרות בלבלב - בירור

הי וושקץ
ההמלצה לבצע ERCP נראית לי הגיונית.
הבדיקה מתפקדת גם כבדיקת הדמייה (מאפשרת לדוגמא לזהות חסימה אנטומית באחד מצנורות הלבלב), אך מעבר לכך מאפשרת התערבות פעילה על מנת למנוע התקפים נוספים- דרך הרחבת פתח צנור הלבלב המוביל לתריסריון (פפילוטומי) ואם ע"י הצבת סטנט במקום בו יש הצרות בצנור הלבלב.
מרגע שהיה ארוע משמעותי של דלקת לבלב הסיכון לארוע חוזר עולה, על אחת כמה וכמה שלאחר 6 ארועים.
האם יכול בנך לגדול ללא ארועים נוספים של פנקראטיטיס?!- אולי, לא ניתן לדעת בוודאות. אך לאחר כל כך הרבה ארועים- הסיכוי לכך קטן.

כמובן שמעבר לבצוע ה- ERCP יש למצות כיווני חקירה נוספים ע"מ לזהות את הגורם המוביל לדלקות חוזרות בלבלב:
מבנה אנטומי לא תקין, נטייה גנטית, ציסטיק פיברוזיס, שתיית אלכוהול ועוד.

לגבי פצול הצנורות שציינת- אין בכך בעייתיות בדרך-כלל מבנים אלו ידועים במספר הוריאציות הגדול בהם יכולים להופיע, לרוב ללא השפעה על תפקודם התקין.

בדיקת ה- ERCP נעשית באופן אנדוסקופי- החדרת צנורית עם מצלמה בקצה דרך הפה, ירידה לאורך מערכת העיכול עד לתריסריון, ושם זיהוי וכניסה לצנור הלבלב.
אין בעיה עקרונית בבצוע הבדיקה בבנך (הבדיקה מבוצעת גם בילדים צעירים יותר), אך ממליץ לוודא כי למבצע ה- ERCP יש נסיון בביצוע הבדיקה בילדים.
בהצלחה