יילוד בהריון תחת תרומבופיליה מטופלת

שלום לרופאים הנכבדים.
אני בשבוע 33+1 להריוני. מטופלת בקלקסן ואספירין עקב APLA. אוטרוגסטן וגינלי כסוג של כסת"ח ומטפורמין עקב PCO.
העובר שלי אקטיבי מאוד ומחליף מצג מדי מספר ימים.
נכון לעכשיו מצבי טוב מאוד. צוואר ארוך וסגור. ללא צירים. תנועות סדירות. משקל עובר תקין וכמות מים תקינה.
נקלעתי לחילוקי דעות בין הרופאים המטפלים בי.
דעה אחת: אם יהיה מצג ראש- ליילד בשבוע 39 מלא. אם יש צורך בהיפוך- לעשותו ב38 מלא וליילד (או לנתח במקרה שההיפוך לא עולה יפה)
דעה שניה: מצג ראש- ליילד בשבוע 38 מלא לכל המאוחר. מצג עכוז- להפוך ב37 מלא לכל המאוחר וליילד. (או לנתח, כנ"ל)
מציינת גם שהשליה קדמית, מה שמן הסתם לא אמור לתרום להצלחת ההיפוך.
הדעה הראשונה של רופא היי ריסק המטפל. השניה של רופא הפריון שהוא גם הרופא הפרטי שאקח ללידה עצמה.
(אציין ששניהם ידידים טובים היכולים לפתור את הדילמה בינם לבין עצמם ומתכוונים לעשות זאת בבוא היום. אני רוצה עבורי לדעת מה נכון יותר)
תודה מראש.
א.מ.