מניעת טיפול רפואי מקשישה

סבתא שלי בת 76 פנתה לקופ"ח לאומית כדי לבקש להחליף רופא אורטופד כי הרופא שפנתה אליו התברר כי לא מדבר בשפתה ולא מבין על מה היא מתלוננת. היא סבלה בשקט עד שסמתי לב כי אינה מסוגלת ללכת . פנינו לקופת חולים והסברנו מה הבעיה אבל הם אמרו כי זה לא מעניין אותם וכי יאשרו לה ללכת רק לכירורג אבל לא לאורטופד. הסברתי להם כי אין לה שום בעיה כירורגית אז הם אמרו שתסביר לרופא אך שהיא רוצה או שתמתין בסבלנות לסוף הרבעון. אבל לסבתא שלי אין אפשרות להמתין בסבלנות, היא " מתה" מכאבים.
ככה מתייחסים בארצינו לניצולי שואה. ועוד פקידה צעירה צועקת עליה שאין שום סיבה שלא תוכל לחקות "כמו כולם" ולסבול בשקט. אני בוכה כשאני רואה אך היא יושבת קטנה כזאת בכורסה שלה ו"סובלת בשקט כמו כולם".
פנינו לשירות לקוחות של קופת חולים , למנהל סניף ולעוד גופים אחראים אבל לאף אחד לא אכפת הרי להם לא כואב. לבם עשוי אבן.
ואני חסרת עונים מול המערכת