אבי שהוא בן 80 לקה באירוע מוחי קל.

אושפז במאיר כ"ס. לשלושה ימים. ביקר אותו נוירולוג שקבע שיש לו סתימה בעורק הצווארי. האשפוז היה לפני כחודש. ניתן לו תור לאקו דופלר צווארי לאוקטובר. הכל זז כל כך לאט שאפשר להשתגע. רק באוקטובר הוא יעבור את הבדיקה, ומי יודע מתי יחליטו לצנתר את העורק.
הצענו (המשפחה) שנעשה את הבדיקה באופן פרטי-אבי סירב. הוא עוד מדור ההסתדרות. חושב שהוא שילם מספיק כדי לבנות כמה קירות בהסתדרות ובטח ראשי הקופה לא ישנים מרוב דאגה לבריאותו. עקשן שכזה. גם את ביטוחי המשלים הוא סירב לשלם (לא מתוך קמצנות, אלא מתוך ענין עקרוני)
הבעיה היא כזאת :שמעתי מאנשים קרובים שגם אצלם התגלתה הבעיה, שמיד הופנו לחדר ניתוח וטופלו. נראה לי שלקופה יש אינטרס של "סחבת" בטיפול מהטעמים המובנים...
איך אני מחישה את הטיפול בו? אני חוששת שאבי "יושב" על פצצה מתקתקת. וזה רק עניין של זמן...
או לחילופין, אני מעונינת להעביר את הטיפול בו לבית חולים אחר. הכל רק לא מאיר כ"ס. מה לכתוב להם בבקשה? הרי ממילא מכתב בקשה יעורר בהם אמטגוניזם ויחבל במאמצי העברת הטיפול. מה עושים?
נ.ב.
בקשתי לדבר עם הרופא המטפל שלו במחלקה . הרופא בקושי דיבר איתנו. אכל עוגיות והשפריץ את הפירורים לכל עבר ,תוך כדי דיבור.ענה לטלפונים ובקושי הרים את הראש. יופי של נימוס.