אח אהוב

שלום ד'ר
אני מבקשת עצה לגבי אחי ילד מדהים בן 17 שכנראה איבד את הדרך.
כבר כמה שנים שהוא נכנס ויוצא ממסגרות לימודים ההורים שלי נלחמים על כך בשיניים
כרגע בכיתה י"ב הסיפור ארוך והדף קצר מלהכיל את כל הפרטים אז אנסה לתת מבט כללי
לפני ארבע שנים נפטרו די בפיתאומיות שני דודים שלי בהפרש של חודש אחד מהשני אחד מהם היה כמו אבא לאחי. וכן חברה שלו שמסתבר שאהב נורא הפסיקה את הקשר כי ההורים לא הסכימו לה אבא שלי הוא אדם נפלא אך גם הו גדל ללא אבא לכן לעניות דעתי לא מצליח להיות מספיק עם אחי
אמא שלי תמיד סביבו שלא יעשה שטיות אבל כמובן שזה לא הולך לה כ"כ
נתחיל בכיתה ז או ח שכמעשה ליצנות על מישהי שעברה ברחוב יצאה תלונה במשטרה, ברים מפוקפקים שבעזרת אחד מהם נתווספה עוד תלונה בגין תקיפת שוטר,לקח את הרכב שליכאשר איו לו רישיון ונתפס וברח ללא הרכב, לפני שנה או שנתיים לא הסכים לעבור בדיקה ביטחונית בכניסה לת.מרכזית וקיבל תלונה, והשבוע שם רגל למורה והרכז רק בגלל הוריי לא הגיש תלונהוכרגע מושהה מביה"ס לשבוע עד לוועדה
התחושה מממנו שאין לו גבולות, כלום לא מפחיד אותו, ייאוש כללי מהחיים, תחושה שאיבד את הטעם בהם, אכזבה רבה מהחברים, לא מסוגל ללכת למסגרות, זו הבעיה בלפנות למטפל כי הוא לא מוכן להתחייב!
אז מה אני בעצם מבקשת ממך?
תחושה שלי צריך משהו שיזעזע אותו, "לתקוף" מכל הכיוונים- חשבתי לקחת אותו לבית לווינשטיינ(עניין הנהיגה), למוסד לעבריינים (התלונות במשטרה) לנסות ולהשיג אח חונך(יש בכלל דבר כזה?)
לאן צריך לגשת? מה צריך לעשות בדיוק? איך מתחילים?
איך מביאים אותו למצב של טיפול? מה על ההורים ועלינו כמשפחה לעשות?
אשמח לתגובה מהירה
יום טוב
גילי