נוער במפתן..

שלום שני,
לדעתי חברתך החיילת יכולה לסייע לך להסדיר את הנושא. במצב מתוקן לקולגה שלך צריך להיות אינטרס מובהק שיחסייך עם התלמידות יהיו טובים, שכן כך הקבוצה תתפקד טוב יותר. אני מאמין שעלייך לפנות לחברתך ולבקש את עזרתה. יזמו מפגשים משותפים עם התלמידות. תכננו מפגשים אקטיביים, חוויתיים ורגשיים שיעודדו אינטימיוית, הדדתיות ופתיחות. זו תהייה הזדמנות נהדרת עבורך להפגין את האלמנטים האישיותיים ואת תכונות האופי הנדרשות.
בהצלחה! 

שני שלום,

תלמידי מפתן ברובם, הינם תלמידים שנפלטו ממסגרות החינוך השונות עקב יכולות לימודיות מוגבלות והתנהגויות חברתיות בעייתיות. רוב התלמידים סובלים מערך עצמי נמוך לאחר שהופרדו משאר חבריהם. טבעי שהבנות יפתחו כלפייך רגש של ניכור, הרי את שייכת "להם", למצליחים ה"סנובים".
מעבודתי עם בני נוער בשולי החברה, למדתי כיצד לבחון את עצמי באיזו מידה אני לא מתנשא, האם אני באמת מדבר איתם ב"גובה העיניים"? בדקתי את עצמי בכמה היבטים: א. תלבושת - השתדלתי ללבוש בגדים שאינם בולטים כדי לא לנקר עיניים. התלמידים במפתן יודעים עלות נעלים איכותיות.
ב. שפה - אמנם לא ירדתי לרמה של שפת רחוב, אך הכרת ה"סלנג" של הבנות יכולה מאד להועיל.
ג. זה איננו התפקיד של הבנות להתקרב אליך, את זאת שצריכה להתקרב אליהם ולהתעניין בהם, התקרבות לא מאיימת.
ד. תנסי למצוא נושא שמעסיק אותן ומעסיק גם אותך ונסי להתערב בעדינות בשיחה שלהן.
ה. התיעצי עם חברתך ושאלי אותה כיצד היא הצליחה להתחבב אליהם.
ו. לא לנסות לרצות, לא להתחנף ולא לנסות למצוא חן בכל מחיר- ה"חברה", תלמידי מפתן רגישים באופן מיוחד והם יזהו מיד ניסיונות חיבור לא אוטנטיים.
ז. נסי להשתלב בעבודות ובניקיונות (אם הדבר מקובל במסגרת בה את משרתת)
ח. תתענייני בהם ב א מ ת.
בהצלחה
אבי

קודם כל תודה רבה לשניכם על התשובות. זה מאוד עוזר לי.
אבי, כמה דברים לא הבנתי.. אמרת שאני צריכה להתלבש פשוט, לדבר במונחים שלהם, לעבוד בנקיונות. למה? האם אני אמורה לנסות להיות כמוהם כדי למצוא חן בעינייהם? הם הרי יודעים שאני לא "אחת מהם". ובכל זאת אני שם כדי לעזור להם, האם זה לא אפשרי אם אני לא אהיה כמותם?
ואם כך, האם הייתי צריכה להסתיר מהם שנעדרתי כמה ימים כי עשיתי בחינת פסיכומטרי? האם זה גם מרתיע? או שעשיתי בגרות מלאה? כי הם שואלים על זה..
בקשר לבת שירות השנייה, יכול להיות שהבנות מתחברות אליה יותר כי היא אתיופית? וגם אחת מהן אתיופית. או שאין לזה קשר?
ועוד שאלה, חשבתי להעביר להם פעילות שבסופה יש מסר, כמו בתנועות נוער. האם זה יעניין אותם או שאין לזה מקום?
תודה!!

שני שלום,

אמרת שאת שם כדי לעזור להם. קודם כל יישר כוח. עדיין מדובר בנערים ונערות שאני מניח קיימים נושאים משותפים לך ולהם כמו בגדים, סדרות טלויזיה ו"בנים בנות". כדי להתקרב אליהם (לא להיות כמוהם) את חייבת להקשיב להם. לשמוע מה מעניין אותם? במה את מתחברת אליהם? אפשרי מאד שהבת השניה מתחברת אליהם גם בגלל שהיא אתיופית אך בעיקר כי יש להם על מה לדבר. הם יודעים שאת עושה בגרות, זה לא סוד. הם דברו עליך כבר מאחורי גבך. הם יודעים עליך הרבה יותר ממה שאת חושבת. להעביר להם מסר עלול להתפרש כ "אני יודעת משהו שאתם לא יודעים".
תעשי כמה פעילויות איתם (לא כמדריכה), תשחקי איתם. תראי ממה הם נהנים, ממה הם צוחקים?
בהצלחה...