אלימות חמורה

שלום שחר,
ההמלצה הראשונה שלי אלייך היא דווקא להירגע. לא שאינני חושב שהמצב אינו מורכב ,אלא פשוט שהדברים מאד צפויים. הילד עליו אתה מדבר עבר התעללויות קשות וברגע הראשון שיצור חיי היה תחת פיקוחו ואחריותו הוא התנהל מולו באופן שהוא יודע ומכיר- כפי שאמרתי אין זה מפליא. קשה לי להאמין שהרשות המקומית והרווה אינם מכירים את המשפחה. וגם אם לא, ברור כי עלייך לפנות לרווחה בעיר בהם המשפחה מתגוררת. ילד עם סיפור חיים כפי שאתה מתאר חייב להיות מטופל בצורה מסודרת. בנוסף, אינני חושב שיקחו את הילד מאביו במקרה של דיווח על המעשה. זה כמובן במקרה שאביו מעניק לו את כול הצרכים המקובלים.
מקווה שתצליח להטיב עם ילד, וכמובן כול הכבוד על המעורבות.
חזק ואמץ.

שחר שלום,
מה שאתה מתאר הוא מצב של ילד שנולד עם "טמפרמנט נוקשה", המתקשה להרגיע את עצמו. כתינוק התקשה להירדם, היה בוכה ללא הפסקה וגרם לתיסכול אצל מי שבא עמו במגע. מהתיאור שלך אני מסיק כי האם, האמורה להיות האדם המאזן והמכיל, התקשתה מאד לטפל בו ובשלב מסויים "השליכה" אותו לידי האב. יותר מזה, הילד היה אמור לעבור בנוסף לאבחון של קשב וריכוז ובעיות התנהגות גם ייעוץ והדרכה להורים. אלא שהיחסים בין ההורים, כנראה, לא אפשרו שיתוף פעולה ביניהם וכך גורם השילוב בין מטען גנטי נוקשה לחוסר תפקוד הורי להסלמה הולכת וגדלה של ילד בעל בעיות של התנהגות ההופכת להתנגות ללא מוסר. נוסיף לזה את העובדה כי ההורים גרושים ושהילד נולד לאחר אח ללא בעיות מיוחדות ונמצא התפרקות של משפחה וחוסר יכולת של הסביבה למתן את אופיו ההולך ונעשה יותר אלים ותוקפן לצד תחושה של דחיה ונטישה מצד האם ואכזבה מצד האב.
מכיון שלא נראה כי האב יוכל לשמש לבדו בתפקידו יש לפנות ליועצת של בי"הס ולשני ההורים ביחד ולהבהיר להם כי בנם נמצא בסיכון רב להתדרדרות עוד יותר חמורה. על שניהם לשלב ידיים ולעזור אחד לשני.

אכן שניכם, תיארתם את המצב בצורה מדויקת. הרשויות אכן מכירות את המשפחה ואכן אין שת"פ בין ההורים והאב לקח על עצמו את האחריות, ובעזרת השם, אני מקווה כי יחזיק מעמד לתמיד. הילד בבית ספר מיוחד, שם המטפלים והיועצים מודעים גם לסאגה המשפחתית. בסופו של דבר אין לי איך לעזור, או למי לדווח, הפחד שלי הוא שהאבא ישמור את הסיפור בסוד ועניין האלימות לא יטופל בצורה הראויה.
בכל אופן, תודה, הרגעתם אותי קצת.