מכות

גלית שלום,
מתיאורך נשמע שהילדים הפסיקו להשמע לך, ונשמעים רק לבעלך. ברמה עקרונית, אחד הדברים החשובים ביותר בעבודה עם ילדים ונוער, זה לשמור על הנוכחות ההורית שלנו ועל הסמכות ההורית. להגיד לילדים דברים כגון:" חכו שאבא יגיע..." , זה להפקיר את הסמכות שלך ולהעביר את כל הסמכות בבית לידי בעלך. טעות נוספת שאנשאים רבים עושים, ואם גם את, אז את חייבת להפסיק, זה לאיים ולא לקיים.
רצוי לא לאיים בכלל, ואם לאיים - אז בעונש קל, שניתן לקיים (למשל אם את מאיימת בשלילת טלביזיה, אז לשעה, לא ליום שלם ובטח לא לשבוע - מרבית ההורים בימנו לא יכולים לקיים כזו ענישה).
אם איימת, הבטחת עונש, תקיימי. רצוי שתספרי עד 20 לאט לפני שאת זורקת איום לחללל האויר, ותשאלי את עצמך האם זה משהו שאת תוכלי באמת לעמוד בו.

מעבר לכך, לגבי המריבות, ישנן שלש אפשרויות, שלא באות אחת במקום השניה, אלא משלימות זו את זו. האחת - לפנות ליעוץ מקצועי ולשיחות הדרכת הורים - על בסיס קבוע שימשך לפחות כמה חודשים.
ללא תלות באפשרות הראשונה, את יכולה לנסות לדבר איתם, ולשאול אותם איך הם מצפים שתתמודדי עם המריבות שלהם. זה אומר לתפוס אתם שיחה ברגע רגוע, לא מתוך כעס על מריבה שהתרחשה לאחרונה, ופשוט לשאול- " אם הייתם במקומי - מה הייתם עושים?" ובאמת להקשיב למה שהם היו עושים - תני לעצמך ללמוד מהילדים שלך, זו לא בושה.
אפשרות נוספת, זה להודיע להם שאת לא מתערבת יותר - ולעמוד בכך. חשוב מאד לעמוד במילה שלך.
אני מכיר אישית אישה ששני בניה נהגו לריב על בסיס יומי, עד שנמאס לה להעיר ולכעוס ולהתערב ללא תועלת. יום אחדהיא כינסה אותם לשיחה , בקטע רגוע, לא מתוך כעס, ופשוט אמרה - "מריבות בין אחים זה הכנה לחיים, אני יותר לא מתערבת בינכם." ועמדה בכך. כאשר לא יכלה לשמוע יותר אותם רבים, הלכה לחדר אחר, עשתה כביסה וכד'. לאחר כמה שבועות, הם לא רבו יותר! כאשר אחרי כמה חודשים פרצה מריבה והיא נסתה להתערב, שניהם פנו אליה ביחד ואמרו-"אמא אל תתערבי, אנחנו מתכוננים לחיים". היום האחים בגיל צבא ואחרי צבא, וחים ותומכים זה בזה באהבה, מתובלת בקצת הצקות וקינטורים נורמליים בינהם.
בהצלחה, גיא

אלימות בין אחים היא תופעה נפוצה. עם זאת, אין להקל בה ראש או לקבל אותה. מעבר לסכנות הפיזיות המידיות שיש לריבים כאלו (פציעות) לריבים הללו יש גם השלכות ארוכות טווח. הסכנה היא שדרך העימותים האלימים ביניהם בניך ילמדו כי אלימות היא אמצעי לגיטימי לפתור בעיות. בעניין זה את ובן זוגך צריכים להציג חזית אחידה ובלתי מתפשרת: אלימות היא התנהגות לא מקובלת לחלוטין בבית שלכם.

גם הבעיה השנייה שהצגת נפוצה מאד. במשפחות רבות ילדים רואים באימא שלהם, יחסית לאבא שלהם, "סמכות פחות מאיימת". נטייה זו אינה תוצאה של אירוע בודד אלא תוצאה מצטברת של אירועים רבים לאורך זמן בהם הם למדו שלא יקרה כלום אם הם "לא ישמעו לאמא" בעוד שאצל אבא הם "ישלמו מחיר יקר".

יש דרכים רבות להתמודד עם שתי הבעיות. עם זאת המכנה המשותף של כל הדרכים האלו היא העקביות. תאמצו דרך סבירה ותתמידו בה לאורך זמן. אני אתן לכם דוגמא אחת מיני רבות להתמודדות עם המצב. זכרו כי זו רק דוגמא שלא בהכרח מתאימה לכל המשפחות.

תודיעו מראש לילדים כי ביום שבת בצהריים תתקיים שיחה משפחתית סביב סוגיית האלימות בין הבנים. את ובן זוגך צריכים להתכונן לפגישה. שבו שניכם לפני הפגישה, תיזכרו במקרים האחרונים שקרו. היזכרו איך האירוע התחיל התפתח והסתיים מי עשה למי מה ולמה, איך את טיפלת בעניין איך האב טיפל בעניין וכן הלאה... תבחנו ביניכם איך אתם נהגתם, מה היה נכון ומה היה שגוי, מה הצליח ומה נכשל, האם במחשבה לאחור יכולתם לטפל בעניין טוב יותר? זכרו השיחה המקדימה הזו ביניכם מטרתה להכין את הפגישה המשפחתית. זו לא הזדמנות להאשמות הדדיות אלא למציאת דרכים אפקטיביות להתמודדות עם הבעיה. בפגישה מקדימה זו עליכם גם לפתח את האופן שבו תתגמלו את בניכם על התנהגות טובה ולהחליט על המחיר שהם ידרשו לו בגין התנהגות אלימה. הפגישה עם הבנים היא מספיק חשובה בכדי שתתאמנו ותתאמו מראש מי אומר להם מה ומתי.

בפגישה עם הבנים הציגו את התפיסות שלכם בצורה מסודרת (שניכם צריכים לדבר): תחילה תציגו את הבעיה ואת העמדה שלכם כי אלימות לא באה בחשבון בבית. לאחר מכן תסקרו בפניהם את העימותים האחרונים. תסבירו להם שעימותים זה בסדר אך אלימות לא. זה הזמן לשמוע מה הם חושבים ואיך אפשר למנוע את הישנותם של מקרים כאלו. פה חשוב להדגיש זהו שלב שעלול ללבות ביניהם ריב אל מול עיניכם ולפוצץ את הפגישה. לא טוב אם זה יקרה. הדרך למנוע זאת הוא בכך שמלכתחילה מדברים בשקט וכל אחד בתורו. לא מתפרצים זה לדברי זה. לסיום תציגו את החוקים שלכם ביחס לעימותים עתידיים בבית. תסבירו להם מה יקרה אם העימות ייפתר בדרכים נורמטיביות (כמו לדוגמא, נתק, ברוגז או לחילופין משא ומתן הסכמה או ויתור). תסבירו להם גם מה יקרה אם העימות ייפתר בדרכים לא נורמטיביות (אלימות פיזית). בתקופה שתבוא לאחר השיחה המשפחתית תיצמדו לחוקים שקבעתם. יש סיכוי שזה יפחית את הבעיה.

ההצעה שלי כאן היא רק דוגמא.תרגישו חופשי לבקש הבהרות נוספות.

זאב