איך לא להקלע למצב של אלימות מניסיון

שלום, שמי אריאל ורציתי לספר לכם על מקרה שהיה לי אישית.
לפני בערך בשנה היה לי ריב עם איזה ילד מהכתה שלי.
זה היה בסוף היום שיחררו אותנו מוקדם אז אני ואותו ילד ישבנו ביחד על הספסל, באיזשהו שלב החלטתי שאני רוצה לשכב לנמנמם קצת אז הוא הלך לשבת עם שני ילדים בספסל שהיה מאחוריי.
ואז אחרי דקה הוא בא ובדיוק שהוא הגיע מטר מאחוריי הוא הפעיל את הצלצולים שבפלאפון שלו בכוונה להציק לי.
כמובן שאמרתי לו להפסיק אבל הוא המשיך וככה זה קרה בערך 2-3 פעמים עד שזה עלה בדרגה לחצי אלימות, רדפתי אחריו והשכבתי אותו על הדשא והכרחתי אותו להפסיק.
אז נראה לי הוא ממש התעצבן ומשם זה כבר הגיע להרמת אבן עליי ואני כתגובה לכך נכנסתי בו חזק.
ואז אני הלכתי בחזרה לספסל ומשם ללכת לחכות לאבא שלי ואז הוא איים עליי שהוא יביא את חברים שלו עליי אז אני ממש התעצבנתי עליו ובאמת הרבצתי לו חזק ובאותו זמן השומר של הבית ספר אמר לי להפסיק אז מיד הסתובבתי אליו ואמרתי לו שבסדר, שאני אפסיק ואיך שהסתבבתי לילד הוא הכניס לי אבן בראש ומשם הזמינו אמבולנס והייתי בבית חולים 4 ימים ורצו גם לנתח אותי.
עכשיו יש לי כמה דרכים שחשבתי עליהם איך היה אפשר למנוע מקרה כזה כי גם הוא וגם אני היינו צריכים לבצע עבודות שרות וללכת למשטרה וכל הסיפור הזה.
טוב אז ככה:
דבר ראשון שהייתי יכול לעשות זה ללכת לחדר מורים שהיה ליד וללכת לדווח על אותו ילד אבל חשבתי שאם אני הייתי עושה את זה אותו ילד היה יודע שלאריאל אפשר להציק והוא ימשיך להציק לי כל הזמן, אז לא עשיתי את זה. עכשיו אפשרות שניה זה שהייתי יכול פשוט לעזוב את המקום ועכשיו שאני חושב על זה אני אומר לעצמי למה לא עשיתי את זה למה לא עזבתי את המקום הייתי חוסך לעצמי כל כך הרבה זמן ופגישות עם רופאים ועם המשטרה.
אז אם עכשיו מישהו קורא את זה ויכול להיות שמקרה כזה יקרה לו או משהו דומה עצה שלי ומנסיון העצה הזאת פשוט לעזוב את המקום.
עכשיו שאני יודע את זה חמקתי לפחות מעוד 2 מקרים שדבר כזה היה יכול לקרות ואני למדתי לקח כל החיים ואותו דבר אותו ילד שנתן לי את האבן בראש הוא גם יודע מה הוא היה צריך לעשות והוא לא סתם אומר את זה כדי לגמור את כל הסיפור וזהו אני יודע טוב מאוד כמה הוא מתחרט על מה שהוא עשה.
הוא איבד מלא חברים ונראה לי שגם בגלל המקרה הזה הוא עזב לבית ספר אחר..
אז אני מאוד מקווה שמישהו יקרא את מה שכתבתי כאן ולא יעשה את אותה טעות שאני עשיתי ושאני עד היום ונראה לי גם לכל החיים אתחרט.

תודה אריאל.