לחם מלא

אבקש לקבל תשובתכם לפני פרוס שנת 2014. תודה. רות

אינני יודע מי הרופא "הידוע" אך חשיבות אכילת דגנים מלאים איננה באינדקס הגילקמי דווקא (דרך אגב נמוך יותר מלחם לבן) אלא בערכו התזונתי, קרי עיבוד מינימלי יותר של הדגן והמצאות סיבים , ויטמינים ומינרלים בכמות גדולה יותר.
ו

ד.נ.
הרופא הידוע הוא ד"ר דן קרת, המסתמך בעיקר על ספר בשם "בטן של חיטה". גם לי זה נשמע מוזר, אבל אני אינני איש מקצוע. האם מקורות אלה, לדעתך, יכולים להיות משכנעים בהקשר זה? בברכה, רות

צחי שלום,
הרופא הנ"ל טוען שגם בספר בטן של חיטה וגם בספר מהפכת הגלוקוז כתוב שהאינדקס הגליקמי של לחם מחיטה מלאה גבוה מזה של לחם לבן או שאינו מחיטה מלאה. מהו באמת האינדקס הגליקמי שלהם? היכן זה כתוב? בברכה, רות

אינני מכיר את הספר המדובר ולא ממש חשוב מהו האינדקס הגלקימי של המזונות!
למעשה הספיגה של המזון תלויה ברכיבים האחרים שאנו אוכלים באותה ארוחה, במרקם, בטמפרוטורה וכו'
לדוגמא תפו"א עם או בלי קליפה, כציפס או כ-פירה, עם סלט ליד או בלעדיו וכל פעם האינדקס הגלקימי שונה ומשתנה.
ההתיחסות לעיניין האינדקס מיותרת לכן לחלוטין!

א.נ.
מה ההבדל בין תפו"א עם קליפה לעומת בלי קליפה ולעומת פירה? האם אחד מהם בריא יותר או מזיק יותר מהאחרים? רות

הקליפה מורכבת בעיקר מסיבים תזונתיים ולכן תורמת לתחושת השובע וגם ליציאות טובות.
אין ממש הבדל בין פירה לתפוא חתיכות מבושלות כל עוד לא נאכלת גם הקליפה.

צחי שלום,
איך מתיישב הסברך עם הטענה לפיה "מזונות בעלי ערך גליצמי גבוה גורמים לעלייה ברמות הסוכר בדם...הערך הגליצמי הוא כלי שימושי לבחירת מזונות לדיאטה שלכם..."?
כמו כן, האם קיים מסמך מקובל המציג את הערכים הגליצמיים של מזונות שונים, ולחם בכללם? הטענה הנ"ל מפורסמת בספרו של רופא נוסף שעסק בתזונה. בברכה, רותי

שלום ,
הערך הגליקמי אינו כלי שימושי !!! בדיוק בגלל ההסבר שרשמתי בתחילת "שיחתנו" ...איננו אוכלים מזון בודד אלא הרכב למשל אורז עם עוף וירקות ולא כל אחד בנפרד ובטח לא אחרי שעה.

דרך אגב כל אדם יגיב אחרת למזון בהיבט קצב העיכול והספיגה וזוה נימוק נוסף לחוסר רלוונטיות של האינדקס הגליקמי.

יש מספר מאמרים מדעיים שפירסמו את האינדקס הגליקמי של המזונות , צריך לזכור שמאמר אמריקאי שבדק בננה שגדלה במיאמי איננה בננה שגדלה באיזור זיכרון יעקב מבחינת הרכבה והאינדקס הגליקמי שלה.