הילדה ממציאה או שיש אמת בסיפור?

בתי בת השלוש ושמונה חודשים הולכת לגן פרטי זו שנה שניה...
השנה היא בין בוגרי הגן (יש עוד 3-4 ילדים בגילה, השאר קטנים יותר)...

שמנו לב לאחרונה שיש לה נטיה לספר סיפורים...אם יש לה פצע קטן ביד ואני שואלת ממה זה, היא מתחילה להפליג בסיפורים וברור מהם שאין בהם הרבה אמת...
אלא שקשה לי לדעת מתי יש כן אמת בסיפורים...

היום אחה"צ, כשסיימה את ענייניה בשירותים, קראה לי שאנגב לה את הטוסיק, בניגוב גיליתי מעט דם...שאלתי אם כאב לה כשעשתה קקי ונעניתי בשלילה...(חשבתי שזה המקור לדם)...
שאלתי אותה אם מישהו נגע בה (לא רמזתי על מקום, אלא באופן כללי) והיא ענתה שכן ונקבה בשמו של אחד הבנים הבוגרים בגן והמשיכה לספר שהוא שם לה אצבעות עם ציפורניים בטוסיק כשהם ישבו על הסיר בגן...
שאלתי אם בכתה ואם סיפרה למישהו, היא ענתה שסיפרה לגננת וזו אמרה לילד שזה אסור...

התקשרתי לגננת שהיתה המומה מהדיווח, היא אמרה שהן מפרידות בין הבנים לבנות בזמן השירותים ולא מאפשרות ליותר משני ילדים לשהות שם יחד, רוב הזמן הן גם יושבות על כסא ליד השירותים ומשגיחות...עוד אמרה שהילד המדובר אינו יושב כלל על סיר וגם בתי יושבת על אסלה בימים האחרונים...
כששאלתי אם בתי פנתה אליה, היא אמרה שלא ובשלב הזה הוסיפה שלדעתה הסיפור בדוי...
היא לא המעיטה בערך הדיווח, אבל אמרה שאינה מאמינה שהסיפור אמיתי בגלל ההשגחה שלהן ועוד פרטים שמסרתי ואינם מתקיימים בגן...
ביקשתי להשגיח בימים הקרובים בצורה יותר עקבית אחרי האינטראקציה בין בתי לילד הזה ובכלל, על הנעשה בשירותים.

עכשיו אני תוהה האם יכול להיות שהסיפור בדוי? ואם כן, מאיפה הביאה את הרעיון לסיפור? היא לא נחשפת לדברים כאלו בשום צורה...
בנוסף, הילדה היתה איתי בבית במשך כמה שעות ולא אמרה כלום עד שלא ראיתי את הדם בניגוב ושאלתי את השאלות...בשעות האלו השתובבנו, היא ישבה על הטוסיק בלי בעיה, הרמתי אותה בידיים כשאני תומכת לה בטוסיק וכלום...
גם ההתנהגות שלה באופן כללי אינה שונה מתמיד...אבל הסיפור הזה שלה גרם לי להרגיש מאוד לא נוח ולא רגועה...

מה אפשר לעשות?