חיזוקים חייוביים

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום
 
  • חיזוקים חייוביים
    אמא
    14/06/2012

    שלום רב,
    בני בן שנתיים ועשר ,שמתי לב שאני יושבת לשחק איתו בפאזל או לצייר או כל משחק אחר הוא משחק כדי לרצות אותי אם הוא מרכיב חלק נכון בפאזל ישר מסתכל עליי ומחכה שאני ימחא כפיים ויעודד אותו אני מרגישה שהוא לא מתעניין באמת במשחק יותר מתעניין בתגובה שלי האם יש פה משהו רגשי לילד רק אציין שלבני יש עיכוב בדיבור והרבה פעמים כועס ומתרגז שלא מבינים אותו מטופל אצל קלינאית תיקשורת,תודה רבה.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    חיזוקים חייוביים

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • חיזוקים חייוביים - תגובה

    16/06/2012

    אמא יקרה שלום,
    מה שאת מתארת הוא תקין ונורמלי. בגיל זה, הרבה פעמים הילד פועל לא מתוך מוטיבציה פנימית, אלא כדי לקבל את תשומת-לב האם, היחס שלה, העידוד שלה, וכד'. לכן אנו מדגישים את חשיבות הזמן של הילד עם ההורה : כדי שיקבל את הערכים הרגשיים מן ההורה, ולא רק ילמד להרכיב פאזל.
    ייתכן שאת צודקת, בכך שאת מקשרת זאת לעיכוב השפתי שלו. אולי הוא רגיש במיוחד לתמיכה שלך, בגלל הקושי שלו להיות מובן. ואולי הוא גם ילד רגיש במיוחד באופיו : חסר-בטחון ? חששן?.
    מכל מקום, המשיכי להיות איתו.
    כל טוב!

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו