על מריבות וביטחון עצמי

שני שלום,

ראשית, אני מאחלת לך הרבה כוח וסבלנות בגידול שלושת הילדים !!! זו בהחלט משימה לא פשוטה כשגיל הילדים כה "צפוף".
ולשאלותייך : אין ספק שהגדול מתחיל לחוש את כוחו ויכולותיו, ומפעיל אותם על אחיו הקטן יותר והחלש יותר כרגע. צריך להבין שמדובר כאן גם בשלב התפתחותי מסויים, בו הילד מנסה להפעיל שליטה על העולם (כולל עלינו, ההורים), ואולי גם בתכונת אופי מסויימת. הרי לכל ילד אופי משלו. יש ילדים עקשנים ולוחמניים, ויש ילדים שהם מטבעם וותרנים וכנועים. אנחנו, כהורים, יכולים להשפיע מעט, אבל האופי הבסיסי הוא מולד ונשאר.
יש הממליצים לכן שלא להתערב בין הילדים, ולהניח להם ללמוד כל אחד את יכולותיו וגבולותיו בתוך המאבק הטבעי הזה.
אפשר גם "לעבוד" קצת עם הילד הגדול, כדי למתן את נטיותיו. למשל : לומר לו שוב ושוב שאין זה נכון לקחת דברים מילד אחר, בוודאי לא מילד קטן יותר, גם אם זה ילד זר, ובוודאי אם זה אחיו.
אפשר גם לתת לילד לחוש את חוויית הלקיחה, כאשר אתם איתו לבד. למשל : במצב שבו את כאמא משחקת איתו, תקחי לו משחק מסויים. ותשאלי אותו : זה נעים לך ?
בסופו של דבר, הילדים לומדים את כללי ההתנהגות החברתיים גם בגן, וגם במשפחה, כאשר כל הילדים גדולים יותר, וכולם מסוגלים להיאבק על רצונותיהם.
אין צורך להיות מוטרדים מכך יותר מדי. זה חלק טבעי מהדינמיקה המשפחתית. כך מתפתחים.
כל טוב!

שני שוב שלום,

על נושא הדינמיקה בין אחאים יש חומר מחקרי רב בפסיכולוגיה, בוודאי מאמרים וגם ספרים. אם את מתעניינת, בוודאי תוכלי למצוא דרך האינטרנט, במיוחד באתר כגון "בטיפולנט" ו"פסיכולוגיה עברית".

כל טוב!