על גננת שי"ח (שילוב) ומת"י

שלום לכולם.
ביתי כיום בת 5 שנים,החלה לראשונה גן עירוני בגיל 3 שנים . הגננת טענה שלילדה קשיים בתקשורת חברתית עם שאר ילדי הגן ,ורופא המשפחה שמשמש גם כרופא התפתחותי ,טען שלילדה קשיים רגשיים משום שהיא מרבה בבכי בכל ביקור במרפאה שלו.בעקבות כל הנ"ל,למרות שלא היינו משוכנעים שיש בעייה, אבל בעקבות לחץ מסיבי מצד הגננת והרופא לפנות למכון להתפתחות הילד,נערך לילדה איבחון שבעקבותיו הופנתה לאחר כמה חודשים לטיפול ריפוי בעיסוק (שהסתיים בינתיים לאחר חצי שנת טיפול),וכעת החלה בטיפול רגשי ע"י פסיכולוגית וטיפול ע"י קלינאית תקשורת.
רופא המשפחה היה מרוצה,אולם הלחץ מצד הגננת לא פסק,עוד לפני שפנינו לאבחון ,לפני כשנה ,היא דרשה שנמלא טפסים למת"י עמ"נ שיקצו לה גננת שילוב ,את חלקה בטפסים מילאה
במהירות בצורה שמי שלא מכיר את ביתי חושב שמדובר בילדה בעייתית,רק לאחר שדיברתי איתה ,היא הועילה לתקן חלק מהנכתב.אנחנו מצידינו צירפנו מיכתב אישי שלנו כהורים שם כתבנו שבסה"כ הילדה בסדר גמור.
עברה שנה וכלום לא קרה,השנה שוב נתנה לנו טפסים למלא למת"י,טענה שיש שיפור עצום מלפני שנה,אך עדיין יש בעיות חברתיות.הפעם היא וביקשה מיכתב ממנהלת המכון להתפתחות הילד עמ"נ לזרז את התהליך.
מנהלת המכון שאיבחנה את ביתי לפני חצי שנה,רשמה מיכתב בן 5 שורות שנכתב על סמך האבחנה הראשונית בן השעתיים...
אולם גם זה לא הספיק לגננת ,ולאחר כמה חודשים היא טענה שמת"י מבקשים ממנה מכתב מפורט יותר,אנחנו העברנו לה 3 דפים שכתבה המרפאה בעיסוק שסיכם חצי שנת טיפול ,ושבו היא סקרה את התקדמותה בכל התחומים,המיכתב היה חיובי ובו כתבה על התקדמות ניכרת של ביתי ועל כך שצריך להכיר אותה יותר זמן כדי להעריך את ביתי.
אולם גם זה לא הספיק ולטענתה הם רוצים מכתב מקלינאית התקשורת ולא מהמרפאה בעיסוק.
כל טענותי שמכתבה של המרפאה בעיסוק רחב ומקיף את הכל ושהקלינאית נפגשה עם ביתי רק מספר מועט של פגישות שלא יכול לתת הערכה מדויקת עלו בתוהו.ביקשתי ממנה שאני אדבר ישירות עם מת"י והגננת אמרה שתבדוק אם ניתן,לא לפני שאמרה בטון נעלב שאם אנו רוצים שהילדה תלך לאיבוד והיא את שלה עשתה....,ולשאילתי האם היא משוכנעת שאכן נדרש הסיוע, היא ענתה שאינה יודעת וזה החלטה של מת"י.
רציתי להבהיר שהבעיות החברתיות הן שהיא מעדיפה לשחק לבד :להתבודד,והקשר ע"י מגע גופני כמו חיבוק משיכה וכו.כשאינה מקבלת את מבוקשה היא לפעמים בוכה,למרות שהשנה יש כבר שיפור גדול גם בתוכן המילולי.(ד"א גם בעלי טוען שהיה מתבודד ולא חברותי,רק שלפני 40 שנה לא עשו מזה סיפור).

עד כאן הסיפור.אני עדיין איני משוכנעת שגננת שילוב אכן נדרשת,אולי גם מת"י חושבת כך בניגוד לגננת,והם מחפשים מסמכים מתחת לשטיח,הילדה בסה"כ במגמת שיפור מתמיד.
מה דעתכם? מי צודק?
בתודה,יש לכם פורום מדהים.