קריאה מרובה לאמא

שלום.
בשבועיים האחרונים מרבה בני (היחיד) בן השנה וחמישה חודשים לקרוא לי "אימא", גם כשאני לידו.
הנימה היא מעין מתחננת/מתחנפת/ מבקשת ולפעמים גם בוכיה.
לרוב המטרה (כך נראה לי) שארים אותו, אהיה איתו או אתן לו משהו.
הוא נמצא בגן עד שעה 4 (היה איתי בבית שנה וכעת כמעט חצי שנה בגן, עם התחלה קשה אבל כרגע הולך בשמחה ולפעמים אפילו לא רוצה לצאת מהגן בסוף היום). כשחוזר הביתה אני איתו עד שהולך לישון (לרוב משחקים יחד ואף נרדמת לידו- מודה על הטעות).
המדאיג הוא שהקריאה המרובה בשמי היא דבר חדש, שלא היה עד לפני שבועיים ואני חוששת שמא אני לא נותנת לו מספיק תשומת לב? אולי הוא מנסה לאותת לי על משהו שקורה לו (אולי בכל זאת הגן?),או שזהו תהליך טבעי?
לא ציינתי- ילד מפותח, בעל אוצר מילים גדול ושמחת חיים.
אודה על דעתך שכן רגשות האשם/הדאגה מתחילים לצוץ (הלילה אף קרא לי "אמא" בבכי במיטתו וחזר על כך מספר פעמים)...
תודה מראש.