בן 5.5 רגיש

תותית שלום,
ילדים, וגם מבוגרים, משתנים במהלך החיים בתגובות שלהם למצבים שונים.. יש תקופות של התמתנות, ויש תקופות של הקצנה, לא בהכרח בשל מצוקה יותר קשה.
קודם כל, אני מציעה לנסות לדובב את הילד, וגם לתשאל את הגננת שלו, כדי לברר אם באמת יש סיבה שגורמת לו מצוקה. בכל מקרה, עצם הנסיון לעודד את הילד לבטא את החוויות באופן מילולי, והתחושה שמאזינים לו, מלמדת אותו לשתף, ומקלה עליו. יש סיכוי, שזה גם "יגלה" לכם מה מטריד אותו : אולי קשה לו משהו בחומר הלימוד, אולי יש ילד שמציק לו, אולי יש איזה תסכול חברתי, כמו ילד או חבורה שהיה רוצה להיות חבר שלהם, ולא מקבלים אותו.
אם קיימת בעייה ממוקדת, צריך לנסות לפתור אותה, בעזרתכם ובעזרת הגננת : ע"י תיווך למשל.
בנוסף, אפשר לבדוק מה יאהב לעשות, כדי לבטא את תסכוליו : חוג יצירה ? חוג ספורט ?
אנחנו גדלים לתוך עולם תחרותי ולא פשוט. דרך הגדילה היא של למידת התמודדות עם קשיים. כך נבנית התחשלות. כדאי לדבר על זה עם הילד, וגם להראות לו, שלא נורא, ויש פתרונות סבירים.

שוב שלום,
אינני חושבת שצריך טיפול נוסף. בגיל כזה, העיקר הוא דגם ההתנהגות של ההורים. הציגו לו התנהגות מאוזנת ורגועה, והוא יפנים אותה.