עזרה דחופה בבקשה

נועה שלום,
מה שאת מתארת שכיח יותר אצל ילדים בכורים : פינקנו אותם כילדים יחידים עד שנולד ילד נוסף. אח"כ הם כועסים עלינו שיש להם מתחרה בבית, וקשה להם !
ייתכן גם, שמדובר באופי תובעני של ילד, כפי שיש גם אצל מבוגרים.
עם זאת, גם עלינו מוטלת אשמה מסויימת, ובעיקר - מוטלת עלינו האחריות כהורים לעזור לילד כזה לקבל גבולות, וללמוד להתמודד עם עולם, שהוא בדרך כלל לא מפנק.
לכן, את צריכה להיות תקיפה יותר, וסמכותית יותר, ולהחליט מה אפשרי ומה לא אפשרי. זה רק בידייך. הוא יבכה, הוא יכעס, אבל בתוך חודש יפנים, שאין דרך אחרת.
אם לך יש צורך בתמיכה - תמורת כסף בוודאי תמצאי גם מטפלת שתבוא אליכם הבייתה.
כל טוב, שנה טובה !

הכל תלוי. צריך למצוא מה מתאים לך, ומה פועל על הילד, בדרך של הרגעה. יש הורים שמתעלמים, וזה פועל הכי טוב. יש "פינת המחשבה" = פינה שאליה שולחים את הילד להרגע ולחשוב על ההתנהגות שלו (בדרך כלל טוב לבחור פינה מסויימת, ששמים בה כסא קטן, במטבח למשל, שאין שם רעש או אטרקציות). יש הורים ששולחים את הילד לחדר שלו להרגע, ואפילו סוגרים עליו את הדלת ל-10 דקות.
תבחרי. בהצלחה!

נועה שלום,
בהחלט ייתכן שהדברים קשורים. ילד שהוריו רבים, שחש מתח בבית, מכל סיבה שהיא, חושש לגורלו. ילד תמיד עלול לתפוס את המצב כחמור יותר מאשר באמת, הדמיון של ילד עלול להביא אותו למחשבות קיצוניות, וכך ליצור חרדה גדולה אצלו.
לכן, בהחלט חשוב שילד יגדל באווירה שקטה ורגועה, ובמידת האפשר, טוב לשתף אותו במה שקורה בבית, לדבר איתו ולהסביר לו.
כל טוב. שתהייה שנה של שלום ביניכם.