פשוט נואשת כבר

גם אני בילדותי לא הייתי אכלנית גדולה,גם אותילקחו לרופאים,ניסו את כל התרגילים האפשריים.
בגלל שאוכל היה כזה אשיו רציני,אוכל הפך להיות "עונש" בעיני.
במשך שנים רבות לא הבנתי איך אנשים מדברים על אוכל באהבה ,אני אכלתי כי צריך וממש לא נהנתי מזה.
רק בנס לא הפכתי לאנורקסית!!
כשיצאתי מהבית בתקופת הצבא התחלתי לאכול ואחרי הצבא כשגרתי מחוץ לבית התחלתי ממש לאהוב אוכל ולהנות ממנו.

היום אני אמא לתינוקת בת שנה וחצי שמורדת לעיתים באוכל ומוצאת את עצמי חוטאת גם בלחץ של הילדה לא אוכלת,אבל מייד אני מזכירה לעצמי לא לעשות "מה שעשו לי" .
למען הסר ספק,ההוים שלי רצו את הטוב ביותר בעבורי,אבל פעלו לא נכון בשיטת הלחץ.
המסקנה : אל תלחיצי אותו,ילד רעב אוכל !!
אם לא בא לו עוף אז שיאכל גבינה,העיקר שיהיה משהו בבטן,עם הזמן הוא יצטרף לבד לארוחות כי אף אחד לא מכריח אותו.
תהי רגועה והכל יהיה בסדר :)
בהצלחה..

נכון. גם לי יש ילדה בת 3 שבקושי אוכלת היא שוקלת 10 קילו בסך הכל!!!!
יש ימים שהיא אוכלת 2 או 3 פרוסות של לחם עם שוקולד (שנקניק הרבה יותר טוב...) ועל זה היה חייה במשך כל היום. בימים שהיא בקושי אוכלת אז ביום אחרי היא ממש מפצה על היום הקודם היא לא מפסיקה לאכול...
גידול ילדים זה לא קל אבל צריך המון המון סבלנות. ב ה צ ל ח ה לכולנו... :)