חוצפה ומניפולטיביות

שלום רב.

בתי בת 4 ו-5 חודשים , ילדה חכמה , עם חוש הומור בריא ומלאת שמחת חיים. מאוד קופצנית עם טמפרמנט חי ביותר...
בשבועות האחרונים אנו חשים שהיא ממש מנסה לחצות את הגבולות שאנו כל כך שוקדים לשים לה. אם זה בצורה מניפלטיבית של צעקות , העלבויות , התחצפות לא נעימה , עשיית דווקא...
אנו חייבים לציין שזה לא היה כך תמיד. עד לא מזמן היא כן הייתה מנסה את מזלה , אך מבינה שאין על מה להילחם - והייתה מבינה.
מבחינתנו - לא השתנה דבר. אנו עדיין מנסים להיות עקרוניים ועינייניים , לא מוותרים בקלות.
בגן המצב דומה. היא מתחצפת למטפלות , מתעצבנת וצועקת כשלא מקבלת מה שרוצה , מעליבה. לאחר שעושה משהו רע - מביאה רגשות חרטה ומתביישת בזה.
אני מבינה שזה שלב , וזה נסיון לחצות גבולות , אך הפעם אני מרגישה שקשה לי להתמודד עם זה. נוצרת לפעמים מעגליות מוזרה - אנחנו נגדה , היא נגדנו - מערבולת קשה...
שאלותי - כיצד להתמודד? מה לעשות עם הגן (לציין שהילדה מספרת שעשתה משהו לא בסדר , ואז אני מתקשרת לגן ומבררת. לא תמיד הגננת מתלוננת , זה יותר בא ממני)? איך להגיב לחוצפה? להעלבות למשפחה?לתת במה לכל מה שקורה? להיות קשים וללכת ראש בראש?
אנו נואשים לתשובה.... תודה!