פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות - יש לך שאלה?

ראשית אומר שטוב ונכון אתה עושה בכך שאתה משגיח על מעשיו של בנך הצעיר.
מעבר לכך אפנה אותך לאתר של איגוד האינטרנט הישראלי - בו תוכל למצוא התיחסויות לשאלות המטרידות אותך.
דפנה.

מקלחת משותפת ובאופן כללי חשיפת ילד לעירום הוריו הוא נושא שנוי במחלוקת. בעיקרון, מגיל שלוש-ארבע שנים ילדים מתחילים לעמוד על ההבדלים בין המינים (לבנים יש "בולבול" לבנות יש פות). המסתייגים מעירום הורים מול ילדים גורסים שזה עלול לגרום לעוררות מינית מיותרת ומכבידה על הילד, החל מגילאים אלו, ואף לרגשי נחיתות של הילד בשל ההבדל בין גודל האיברים שלו ושל ההורה.זה יתבטא בכך שבמשך המקלחת הילד יהיה עסוק יתר על המידה במבטים או בדיבורים שקשורים למיניות ופחות יהנה מהחוויה המשותפת. שיקול נוסף קשור למידת הנוחות שחש ההורה החשוף מול הילד, האם זה גורם לו לעוררות מינית. (העוררות קיימת גם אם מדובר בהורה וילד מאותו המין). חשוב להבין אם המניע למקלחת המשותפת הוא של הילד או של ההורה ולבדוק אם זה מתאים לשני הצדדים. למקלחת משותפת הורה-ילד בגילאים אלו יכולות להיות השלכות לגבי עצמאותו של הילד, מרחב אישי, זכות לפרטיות וכו'..
ציינת שמדובר בהורים גרושים, וחשוב לבדוק אם המקלחת המשותפת היא ניסיון לא מודע של האב לפצות את ילדו על שעות שלא מבלים יחד. מקלחת משותפת יכולה להיות חוויה מהנה גם כשהאב לבוש בתחתונים.

אודט

שלום לעינת
על פי התיאור שלך את בנך נשמע שהוא זקוק לעזרה מסוגים שונים. עזרה כזו יכולה להנתן במסגרת בית הספר, כגון, הוראה מתקנת, שילוב בכיתה קטנה, השארות שנה נוספת בכיתה א' ועוד. חשוב להתייעץ עם המחנכת ויועצת בית הספר שמכירות את בנך ואת האמצעים העומדים לרשות המערכת כדיי לעזור לו. עזרה נוספת יכולה להנתן בקהילה, כמו ריפוי בעיסוק, ייעוץ נוירולוגי לגבי קשיי קשב וריכוז וכו'.
יתכן שכדאי להפנות את בנך בשלב זה לאבחון פסיכודידקטי על מנת לאתר את מקור הקשיים ולהגדיר את סוג העזרה הנדרשת.
את מעלה חשש שמא פנייה להתערבות תגרום לבנך בעיה ולא ברור למה כוונתך. השארות בנך ללא התערבות כלשהי עלולה להעמיק את קשייו בהמשך, גם מבחינה לימודית וגם מבחינה חברתית ורגשית.
את מוזמנת לפנות לפורום של פסיכולוגית ילדים-ייעוץ להורים, בפורטל הנוכחי, שם תוכלי לקבל מענה מפסיכולוג חינוכי שמתמחה בנושא קשיי למידה.

בהצלחה
אודט

שלום לשרונה<br />החלטה לגבי מסגרת חינוכית היא לא פשוטה עבור הורים וגם במקרה שלך יש מקום להתלבטות. אנסה לכוון אותך על ידי מספר שאלות וקריטריונים מנחים:<br />לגבי הגן הפרטי- האם מתוך הקבוצה של שמונה הילדים בשנתון של בתך שנשארים , יש ילדים עמם יש לה קשר משמעותי?<br />ציינת שיש למידה מצויינת וגירויים רבים-האם הם מותאמים גם לגילאי 4-5? האם המתקנים בחצר מותאמים גם לילדים גדולים יותר?<br />אפשר לשוחח עם הגננת ולנסות להתרשם ממנה האם התכנית הפדגוגית של הגן מותאמת גם לגילאי 4-5.<br /> <br />ההחלטה לגבי "להיות בין הגדולים בגן או בין הקטנים" תלויה גם בילד הספציפי: האם לבתך יהיה נכון יותר להיות הגדולה והמובילה בגן כמקור לחיזוק בטחונה העצמי, או שדווקא המצאותה בקרב ילדים גדולים ממנה תורמת יותר להתפתחות שלה. האם היא נוהגת לשחק עם גדולים ממנה או עם קטנים ממנה?<br />אפשר לשוחח איתה ולגשש לאן נטיית לבה- להשאר בגן או ללכת ל"גן של גדולים", אולי כמו יתר חבריה?<br /> <br />יש חשיבות להמשכיות של מסגרת חינוכית כמקור ליציבות בחיי הילד, אך אם הילד מיצה את המסגרת הספציפית-המעבר מתבקש.<br />האם בתך מסתגלת בקלות לשינויים? איך היה לה המעבר לגן השנה?<br /> <br />ובנוגע לגן העירוני, את מתארת אותו כ"בסדר", ונראה שאת לא בטוחה אם בתך תתרם ממנו. מסגרת חינוכית היא מקור להעשרה חינוכית אך לא פחות להתנסויות חברתיות חשובות וללמידה חברתית משמעותית. בייחוד בגיל של בתך, מתפתח העיסוק במשחק החברתי, משחק באבא ואמא, משחק המעשיר את היכולת החברתית של הילד והבנת התפקידים במשפחתו ובהמשך, בחברה. כמו כן, מתרחשת למידה חשובה באמצעות חיקוי התנהגויות של ילדים גדולים יותר.<br />המפגש החברתי עם קבוצת הגיל הוא חשוב גם בשעות הגן וגם בשעות אחה"צ.<br />ובכך יש יתרון להמצאות בסביבת ילדי השנתון התואם.<br /> <br /> <br /> <br />ציינת שבתך ילדה מפותחת וללא ספק היא תוכל להשלים למידה והעשרה גם בשעות שמעבר לגן, עם אחיה הגדול, דרככם כהורים עם מודעות, דרך חוגים ועוד<br /> <br />מקווה שעזרתי לך לפתוח כיווני חשיבה נוספים בדרך להחלטה נכונה עבור בתך<br /> <br />

אודט

שלום רב לאימה של בת עוד מעט 3,
קיים הבדל מהותי בין שליטה על הצרכים בשעות היום - אז הילדים עירניים לגופם, לתחושת המלאות של שלפוחית השתן ולדליפתו, לבין השליטה בזמן שינה. על כן נכון עשיתם שהמתנתם עם ההחלטה להסיר את החיתול גם בשעות הלילה. מעבר זה עשוי להמשך חודשים ארוכים.
לא ציינת כמה זמן חלף מאז שסוכם עם בתכם להסיר את החיתול: האם מדובר בלילות ספורים בלבד? אם כך, ייתכן כי היא נרגשת מההחלטה, עדיין לא הסתגלה לכך ודרושים לה לילות נוספים. בנוסף, האם מדובר בילדה מילולית עימה ניתן לשוחח על המתרחש (ציינת שהסרת החיתול נעשתה בהסכמתה - האם לאחר שיחה? לאחר בקשות חוזרות שלה? הצעה שלכם?) במקרה זה הייתי ממליצה להמתין ולשוחח איתה (משהו כמו: "מאוד רצית לקום בלי פיפי בבוקר אבל ברח לך בטעות, ננסה שוב מחר").
אם ההרטבות נמשכות כבר זמן רב וגורמות לה סבל,כלומר, אם היא מתעוררת מכך ומתוסכלת (בוכה, מבקשת שהסדינים יוחלפו מייד וכדומה), הייתי מציעה לה לחזור לחיתולים ובודקת את תגובתה. הדבר כמובן תלוי מאוד בהרגלי השינה שלה (ישנה עמוק וחזק? מתעוררת בקלות רבה??), וכן במידת יכולתה להסתגל לשינויים בכלל, ולצלוח מטלות התפתחותיות בפרט (ציינת שגמילת היום נעשתה במהירות, אך האם ביוזמתה? האם חשה גאווה על כך? האם נדרשו תגמולים?). ישנם ילדים שניתן לקחת לשירותים במהלך הלילה (למשל, לפני שאתם הולכים לישון) ובכך לסייע להם לעבור את הלילה יבשים.

בהצלחה רבה,
מיכל

את מעלה פה דילמות מתחום שמעסיק הורים רבים - ההתפתחות החברתית של ילדיהם. זהו תחום שהמעורבות של ההורים והענין שהם מגלים בו גבוהים ביותר, ונדמה שבחברה הישראלית במיוחד. המקובלות החברתית של ילדינו חשובה לנו, ואחת החרדות הגדולות ביותר של הורים היא שילדם יהיה דחוי חברתית. חרדה זו גורמת לעיתים להורים להיות מעורבים יתר, ואף מתערבים במידה רבה מדי בחיים החברתיים של ילדם. הרגישות לנושא החברתי גורמת לא פעם להורים לערבב בין החוויה הרגשית של ילדם לבין חוויות העבר שלהם עצמם בתחום זה. לדוגמה - הורה שסבל מחיי חברה בלתי מספקים בילדותו, מכל מיני סיבות, עלול להשליך על ילדו את פצעי העבר שלו, גם אם לילדו אין שום בעיות והוא מתמודד היטב.
אני אכן מתרשמת שבנך ילד מקסים וחכם, ובדרכו שלו מתמודד עם הדילמות החברתיות שניצבות בפניו, שניצבות גם בפני ילדים אחרים בגילו.
עשית טוב כשיעצת לו לנקוט בהתנהגות פרו-חברתית. על ידי עידודו לבחור התנהגויות מסבירות פנים כלפי חבריו את עוזרת לו לבסס התנהגות חברתית חיובית. את יכולה ללמד אותו מיומנויות חברתיות שכאלו (לומר לו מה עליו להגיד או לעשות כדי ליצור משחק משותף) או אף להדגים לו התנהגויות שכאלה בעצמך.
מעבר לכך טוב יהיה אם תסמכי עליו ועל יכולותיו ולא תישאבי לעמדה של תיוג, הגנת יתר ורחמים על ילדך ("הבעיה שיש לו חוסר בטחון"). האמיני בו וביכולותיו החברתיות - את עשויה להיות מופתעת עד כמה הוא, למרות ההתמודדויות , מסתדר טוב בחברה.