חטיפי בריאות, נשנושים בריאים ולחם..

שלום שלי,

האם לביתך יש שיניים? האם את מרגישה בטוחה לתת לה לאכול לבד?

אם כן, את יכולה לתת פרכיות אורז מלא דקיקות קטנות, פתיבר בחיטה מלאה, בסקוויטים מחיטה מלאה, עוגיות שאת יכולה להכין בבית כמו עוגיות טחינה.

אני ממליצה להימנע מקמח לבן, אין בו תועלת בריאותית וניתן בקלות למצוא תחליפים מחיטה מלאה.

אני מאמינה שהורה צריך לתת לילד שלו לאכול מה שהוא אוכל, אז נכון שבייגלה קשה עבורה, אך ואם היא רואה אתכם אוכלים בייגלה פשוט תנסו למעוך אותו או לרכך אותו עם מים ולתת לה (אך כאמור לא כדאי מקמח לבן).

לחם ניתן לתת את החלק הרך אני ממליצה על לחם כוסמין. ניתן להשיג בבתי טבע.

לגבי האבוקדו, הרבה פירות משומרים בקירור, הדרך להימנע מזה היא לקנות אורגני מחקלאי. ואז כמובן הפירות והירקות ימכרו רק בזמני העונה שלהם.

אשמח לענות על כל שאלה נוספת

נטלי שבת שלום ותודה רבה על התגובה המהירה!

יש לביתי שתי שיניים תחתונות ואחת בצמיחה למעלה, בנתיים.
לגבי האכילה לבד- היא טרם יושבת ולכן לא אוכלת לגמרי לבד אבל כשהיא בטרמפולינה זו תנוחה שבה היא עם הראש למעלה היא מחזיקה לבד את הביסקוויט נניח ואוכלת לבד כמובן תחת השגחה צמודה שלי.

לגבי הלחם כוסמין- אין סכנת חנק? לא אמרת לי האם להרטיב את הלחם? איך לתת ממש יבש כמו שהוא? למרוח בשקדיה? טחינה?

וכן מאחר והיא לא יושבת - אנחנו מאכילים אותה בכפית את המזון המוצק.
וגם לגבי המירקם- את הפירות מקבלת טחון אבל גם מרוסק לפעמים כדי לנסות ללמד אותה ללעוס, כנ"ל עם ירקות רק שלדוגמא היום ניסיתי פירה - תפוח אדמה בתנור ומעכתי ובגלל שזה כנראה יבש היא ניסתה לרכך את זה מעט עם החניכיים ומאחר שזה לא "גלש" לה בגרון כמו נניח עם רוטב היא ניסתה לבלוע ועשתה כאילו רפלקוס הקאה, זה בסדר נכון? אין מה לדאוג? כאילו בגלל שיבש...עכשיו השאלה היא -או שזה בסדר והיא תלמד ללעוס ואני מסבירה לה "ללעוס היטב" ואפילו מדגימה לה עם הפה שלי או שארטיב לה בשלב הזה כל מזון- כדי לרכך את המירקם, מה את אומרת?

בנוסף, האם את כל הנשנושים הבריאים שהמלצת לי אוכל למצוא בסופר רגיל ? ( מלבד פירכיות אורז אני יודעת שכן)
ודבר נוסף- האם זה נכון השמועה שמסתובבת בקרב אמהות שאם לא חושפים לתינוק מזון מסוים עד גיל שנה אח"כ זה בעייתי?( כלומר חשש שיגרום לאלרגיה/ אי שיתופ פעולה מצד התינוק) כי יש המון סוגי מזון שטרם חשפתי אותה ואני די לחוצה מזה....

תודה רבה רבה,
שלי