וסקטומיה - שאלות על רקע מעמד הניתוח בישראל

שלום,

אני בחור צעיר המתעניין בביצוע ניתוח לחסימת צינורות הזרע. אני מודע לכך שהניתוח מאד פופולרי בחו"ל, אבל חושש מהשלכות העובדה שבארץ, לרופאים יש פחות ניסיון יחסי לעומת עמיתיהם מעבר לים, בביצוע הניתוח המסוים הזה.

ההצלחה של הניתוח נמדדת באופן ארוך טווח ומתברר שטכניקות מסוימות עדיפות על אחרות במיזעור הסכוי להריון בעתיד הרחוק (הגם שהסכויים מלכתחילה קטנים, עדיף שיהיו קטנים עוד יותר - הפער היחסי בין 1:10000 ל-1:100000 לדוגמא, הוא משמעותי מאד). מיהו האורולוג המנוסה, או בין המנוסים ביותר, בביצוע ניתוח זה בארץ?

מדוע לא מסירים קטע מצינורות הזרע, על מנת להפחית או לבטל את הסכוי שבעתיד שני הקצוות החתוכים יצליחו ליצור חיבור רציף? האם נמנעים מכך רק על מנת שבעתיד יוכל הפציינט לבצע ניתוח הופכי לחיבור הצינורות מחדש? אם כך הדבר, האם יכול הפציינט הבטוח ברצונו, להתעקש על הסרת קטע שלם?

חשש נוסף שמקנן בי הוא הסיכוי, הגם שנמוך עד מאד, לחוות כאב או חוסר נוחות לכל החיים באזור האשכים. מה הסכוי להיווצרות מצב בלתי הפיך שכזה, ומה ניתן לעשות על מנת למזער את סיכויי ייתכנותו?

תודה רבה.