תרופות יתר לחץ דם ותפקיד מיני

שלום שמעון
אי ספיקת כליות מפני עצמה היא גורם משמעותי לפגיעה בתפקוד המיני.בנוסף הטיפול התרופתי הניתן לצורך הורדת לחץ דם גבוה לפעמים יכול לגרום להחמרה באין אונות או/ו לרידה בליבידו. אצל מטופל הסובל מיתר ל"ד, הנוטל תרופות ומתלונן על חוסר זקפה או זקפה חלשה, קשה לדעת האם אין האונות נובעת מהתרופות שאתא נוטל, או כתוצאה מיתר ל"ד עצמו. קבוצה של תרופות חוסמי ביתא (נורמיטן, דרלין) גורמת לפגיעה קבועה בתפקוד המיני. קבוצת התרופות המשתנות (טיאזיד, אלדוספירון) פוגעת בצורה משמעותית בתפקוד המיני. בקבוצת תרופות של בולמי סידן (אמלודיפין, קפטופריל, אנלדקס) נמצאה השפעה שלילית על התפקוד המיני. לעיתים, שילוב של תרופות מקבוצות שונות מחמיר אף הוא את דרגת אין אונות. לעיתים, צריך הרופא המטפל לשקול שינוי בטיפול התרופתי של יתר ל"ד. במקרה שלא ניתן לשנות את הטיפול התרופתי,יש לתת טיפול באין אונות ללא כל קשר לטיפול ביתר לחץ דם. הטיפולים השכיחים ביותר:
1. טיפול תרופתי: ויאגרה, סיאליס ולויטרה. 2. טיפול הזרקתי: הזרקות עצמיות לגוף הספוגי (חלל מחילתי) באיבר הזריקות ניתנות לפני המגע המיני בהתאם להוראות הרופא. הנושא של ההקאות בעת גירוי מיני ככל הנראה המופיעה על רקע פסיכולוגי-תצטרך לדון את הנושא עם הסקסולוג.