מיואשת

שלום מיכל,

את מתארת מצב מתמשך של כאבים שונים ומשונים. מצב שבוודאי יוצר תסכול, דכדוך וחוסר הנאה כללית. כתבת על מספר רב של תופעות - יש לברר מה מתוכן הוא בעיה פיזיולוגית אמיתית ומה פסיכוסומטי. ז"א תופעות שקורות עקב מצבים רגשיים שאת חווה בחיים או חווית בעבר.
בגישת הפסיכותרפיה הגופנית, הגוף שלנו זוכר חוויות שאנחנו עוברים גם אם המודעות הרגילה שלנו שכחה או מתעלמת מהם, וחוויות קשות או מכאיבות "נצרבות" בזכרון הגופני, חוסמות את הזרימה האנרגטית הטבעית מה שבא לידי ביטוי בסופו של דבר בכאבים.

דבר ראשון, את צריכה לעשות בדיקות דם ושאר הבדיקות הנחוצות לשלילת בעיות אורגניות.
דבר שני, הייתי מציעה לך ללכת לטיפול בפסיכותרפיה גופנית, אשר משלב שיחות עם עבודה גופנית. אני לא יודעת באילו טיפולים היית. לא הייתי מסתפקת בטיפולי גוף שלא משלבים שיחות. גם כדאי מטפל עם ניסיון. בכל טיפול שתבחרי חשוב שתתמידי באותו טיפול שכן כשיש בעיה מתמשכת לוקח זמן לעבד ולפתור אותה. מעבר מטיפול לטיפול גוזל זמן וכסף ומשאיר אותך תמיד רק בשלב הראשון.
זה מצוין שהתחלת בפעילות גופנית, מציעה לך להתמיד. אני מאמינ שלטווח הרחוק זה יעזור.
בהצלחה,
ענבל פרג

ענבל תודה על תגובתך.

ובעקבות זה,עוד כמה שאלות ברשותך:

1) אני מבינה שלא כל העוסקים בפיסכותרפיה גופנית הינם בהכרח גם פסיכולגים קלינים.
האם זה לא הכרחי כדי לעשות עבודה משולבת שכזו?ובטח במקרה שלי??

2) יש כיום הרבה מאד גישות ומטפלים שעובדים בשילוב של שיח ועבודה גופנית,אם זה דרך מגע,נשימה,דמיון מודרך ועוד ועוד...
והשאלה, אז מה בעצם ההבדל בין מה שהם עושים לבין הגישה שמוגדרת כ"פסיכוטרפיה גופנית"??או שזה בעצם הכוונה כשולא ממש חשובה ההגדרה??

3) אני מרגישה שיש ככ הרבה דברים שאני צריכה בעצם לעשות במקביל כדי שהדברים יקבלו מענה ראוי.בדיקות מקיפות,תזונה נכונה שתתאים לי(שגם זה טיפול בפני עצמו שדורש תהליך ובקרה)ועוד...
ואז השאלה,אז במה בעצם להתמקד??
אני מרגישה שלא נכון גם להתפזר.זה דורש אנרגיות רבות זמן ותיזוזים בין הרבה "פונקציות".בדיקות,רופאים קונבנציונלים,מטפלים אלטרנטיבים וכו'ואז גם כבר מתחילים להתבלבל,מאבדים כבר כיוון וזה הופך למין מרוץ כזה וסוג של "חיים"....

4)כן.כל טיפול דורש תזמן ותתהליך שלו.מנגד גם הייתי בטיפולים ארוכים יותר כמו הומיאופטייה למשל ועוד, שתכלס לא ממש השפיעו.והשאלה גם כמה זמן לתת ולאפשר לכל טיפול,גישה,מטפל וכו'....
גם מבחינת זמן(ואני כבר לא נהיית יותר צעירה),גם מבחינת אנרגיות,וגם מבחינה כספית??

תודה רבה

אם המטפל עבר לימודים רציניים בפסיכותרפיה גופנית או ביוסינתזה (מס' שנים במוסד רציני) אז הוא בעל הכשרה מתאימה לשלב עבודה רגשית עם עבודה גופנית. אם את לא מוצאת מטפל, את יכולה להתקשר ואמליץ לך.

יש מטפלים בטכניקה גופנית כמו שיאצו, רפלקסולוגיה וכד' שמשתמשים גם בשיחה עם המטופלים כסוג של יעוץ או הכוונה, שזה נפלא אך שונה ממי שבהכשרתו מוסמך לעבודה רגשית.

אני מסכימה שצריך להזהר מפיזור יתר. אני מציעה שתעשי מיפוי של כל הדברים הדורשים שינוי בחייך לדעתך .למשל:
בדיקות דם (בד"כ קל לבקש מרופא המשפחה),
להמשיך בפעילות הגופנית,
נטורופתיה (שינוי תזונתי),
טיפול רגשי,
להכניס הנאה לחיים למשל זמן לתחביבים.
...

תתחילי בשינוי דבר אחד או שניים בתור התחלה. תבחרי כאלה שהכי חשובים לך ושתוכלי לעמוד בהם לאורך זמן כדי שהמוטיבציה תשאר ולא תגיעי לכדי יאוש. כשמשהו אחד ישתפר, זה יתן לך כוחות להמשך והשאר יסתדר בהדרגה.
מבחינת הזמן תתיעצי עם המטפל שאת בוחרת.

בברכה,
ענבל פרג