בדיכאון ובחרדות קשה לי להתמיד בעבודה לאורך זמן

שלום אני בת 29 ויש לי בעיה רצינית;
אינני מצליחה להתמיד בעבודות, הצלחתי להחזיק מעמד רק בעבודות מזדמנות או בעבודות לא יומיות, כי מאוד מאוד קשה לי עם מסגרת מבחינה נפשית.
כשאני במקום העבודה אני משתעממת בקלות, רוצה לסיים מהר, לא מרוכזת, חסרת מוטיבציה, איטית בתגובות שלי...
והכי אני מפחדת ממצבי הרוח ששולטים בי ומתביישת שיראו אותי כך בעבודה.
אני מרגישה שלהגיע יום יום ולעשות את אותה העבודה קבועה זה סיוט עבורי, מרגישה שזה מתיש אותי מאוד מבחינה נפשית.
אובחנתי בגיל צעיר לאחר כשלונות רבים בבית הספר שיש לי add ודיסקלקוליה.
בתקופת התיכון כשהיבחנו אצלי את הבעיות קיבלתי רטלין אבל לא הצלחתי להתמיד בו כי זה עשה לי הרגשה פיזית מאוד רעה.
הייתי במהלך חיי בהמון טיפולים פסיכולוגים ושום דבר לא עזר.
ואני מרגישה שבשנים האחרונות התחלתי לפתח גם חרדות חברתיות - קשה לי עם אנשים זרים, עם ויכוחים, עם צורך לשכנע בן אדם זר, ואפילו ברמה השטחית - קשה לי לנהל שיחות ואני נלחצת מזה.

בגיל 22 ובגיל 26 חליתי פעמיים בסרטן, מה שיצר אצלי זעזוע.
מאז אני מאוד מאוד מנסה לשקם את חיי המקצועיים אבל לא מצליחה להתמיד בשום דבר, כל עבודה מכניסה אותי לדיכאון וחרדות ורק בא לי לפרוש ואני לא מצליחה להישאר באותו מקום לאורך זמן.
אני רוצה לעזור לעצמי אבל לא מצליחה למצוא את עצמי בעולם התעסוקתי, ואני כל פעם מרגישה שאני נכנסת לעבודות שלא מתאימות לי.
יש לי אחים בוגרים שכולם נשואים וכולם עם קריירה מפוארת ואני מרגישה שרק אני בושה וחרפה למשפחה שלי.

אני גרה עם בן זוג ואני מפחדת שזה ייהרוס את הקשר.
הוא בן אדם חרוץ עם מוסר עבודה גבוהה ביותר ואני בדיוק ההפך הגמור ממנו, שלא מצליחה להישאר באותה עבודה לאורך זמן.

אני באמת באמת רוצה לעזור לעצמי אבל אין לי מושג איך לעשות את זה.
הרגלתי את עצמי ואת המוח שלי שאי אפשר להישאר בעבודה לאורך זמן, וזה פוגע באיכות חיי.
לפעמים זה כלכך משפיע עליי שמתחילות לעלות לי מחשבות אובדניות כי אני מרגישה שאני פשוט בן אדם חסר תועלת.

זקוקה לעזרה בדחיפות.
תודה רבה למי שמגיב!!!