צער על סבתא שנפטרה

שלום. סבתי ז"ל נפטרה לפני שבוע. ומאז אני לא מפסיקה לבכות. על לכתה אך בעיקר על שלא הקדשתי לה מספיק זמן. סבתי בילתה איתנו ימים ולילות בילדותינו. בעשר השנים האחרונות גרתי רחוק ממנה והייתי עסוקה בהקמת משפחתי. שנים אלו היו מאד אינטנסיביות עבורי. 3 הריונות צפופים שבשלושתם הרגשתי מאד רע, עם כל ילד הייתי בבית מעל שנה, בעלי נוסע לחו"ל מדי חודש במסגרת העבודה ועוד. ולמרות כל זאת, אני כועסת על עצמי ומרגישה מאד רע שלא השכלתי למצוא את הזמן לסבתי היקרה זיכרה לברכה. אני רואה את תמונותיה ובוכה, חושבת עליה ובוכה. מבינה שזה עונשי על התנהגותי