לא מוצא את עצמי בחיים

מזה כבר 6 שנים מאז שהתחלתי עם תרופות פסכיאטריות בעקבות דיכאון וחרדה אני לא מוצא את עצמי בחיים ,לא מצליח לקבל החלטות . תמיד משנה את דעתי .
לא מצליח לדעת מה טוב עבורי. ועושה דברים מתוך פזיזות . לא סגור על עצמי בשיט. מרגיש שבאמת נדפקתי .
התסכול לא מוסיף לי . מרוב שיש כל הזמן מחשבות מעדיף פשוט ללכת לישון כי אין כח.
לפעמים נראה לי שהפחדים משתקים אותי .
בשביל להתנהג כאילו אני רציני ומתמודד (אולי רק כי הנה אני מתמודד ) , עושה דברים מאולצים ולא מתוך איזון
כמו ללכת לישון ב12. ועוד כל מיני החמרות.
התסכול והמרמור מביאים מחשבות שליליות שגם איתם כדי להיות" בוגר " מתנהג בצורה לא טבעית.
בעקבות כך מרגיש שאין לי דעה, רגשי נחיתות .

לא רואה מוצא.