שאלה

אני כבת 20, מספר חודשים לאחר תאונת דרכים.
בתאונה נפגעתי חבלת ראש קלה יחסית.

מאז התאונה אני מדוכאת, עצבנית, יש לי התקפי זעם, כעס, בכי בלתי נשלט...

בזמנים מסויימים אני גם ממש בלתי נסבלת, ויצא שככה התנתקתי מאוד מהסביבה שלא הבינה אותי ופירשה אותי לא נכון- מהרבה חברות, ובשלב מסויים גם מהמשפחה.

אני מרגישה המון אשמה בכך שהבאתי את זה על עצמי,
גם בדידות, עצבות, אין כוח לכלום, מין רצון כזה לשקוע, אולי למות... קושי לתפקד ברמה הכי בסיסית.. ועם זאת, יש זמנים שבהם אני מרגישה לחלוטין בסדר, מצליחה להנות מכל מיני דברים, צוחקת..

אני לא יודעת מה לעשות, לא רוצה להרגיש שייכות לדיכאון הזה ובטח לא רוצה להכניס את עצמי לטיפולים תרופתיים שאחר כך אתמכר אליהם, שכן לפני כן הייתי אדם שמח, מלא בחוש הומור ופעלתני מאוד, ואני בהלם שנחתתי למקום הזה..

אשמח לקבל איזשהי עצה..
תודה רבה!