גירוי יתר שחלתי בחולת אנדומטריוזיס

ערב טוב,
בחודש יוני עברתי שאיבת ביציות לשם שימור פוריות בשל מצב בריאותי.
אני בת 41, סובלת מאנדומטריוזיס מפושט וקשה מאוד (דרגה 4). לאחר ניתוח לכריתת מוקדים רבים בחלל האגן , ציסטות שחלתיות עצומות והפרדת הידבקויות לעייפה. מצבי החמיר לאחר הניתוח ובבדיקות נתגלו מגוון תחלואים כרוניים נוספים שהינם תוצר ישיר של האנדומטריוזיס (פיברומיאלגיה, כאבי אגן כרוניים, דלקת פרקים, סקרואילאיטיס, גוש שנתגלה בבדיקת MRI היושב בתוך תעלת השידרה על S1 והרופאים סוברים שיתכן כי מדובר במוקד אנדו' וגידול על הכבד שטיבו נמצא בבירור של מיפוי כבד ו- CT כבד).
בדיקת AMH טרם תחילת הליך השימור יצאה 2.64. ערכי פרופיל הורמונאלי טרם ההליך "מעולים". במשפחה היסטוריה של וולדנות בגילאים מתקדמים!
בסבב הראשון של השראת הביוץ (פרוטוקול קצר) נשאבו 14 ביציות והוקפאו 9. .
סבב שני של טיפול השראת ביוץ (פרוטוקול ארוך) הסתיים במפח נפש!
הכניסו אותי לגירוי יתר שחלתי ולא ניתן היה להיכנס לדיקור מחשש לחיי.
פרוטוקול ארוך - 14 ימים של הזרקת דקפפטיל 0.1 מ"ג. ביום ה- 14 התחלה עם הזרקה במקביל של 6 אמפו' מנופור במשך 5 ימים, כאשר ביום ה- 18 הורידו לחצי מזרק דקפפטיל + 6 אמפו' מנופור. ערכי E2 השתוללו. ירדו ל- 5 אמפו' מנופור עם חצי מזרק דקפפטיל במשך יומיים ואז 3 ימים 4 אמפו' מנופור עם חצי מזרק דקפפטיל. ערכי E2 השתוללו. הפסיקו עם המנופור ורק חצי מזרק דקפפטיל במשך 4 ימים, כאשר ערכי E2 המשיכו לעלות והגיעו לכ- 30K. וכל אותה העת במעקב הזקיקים צמחו עוד ועוד זקיקים ולגדלים מכובדים (סדר גודל של למעלה מ- 20 זקיקים גדולים ועוד אינספור נוספים קטנים יותר.) רק כאשר ראו שערכי E2 ממשיכים להשתולל גם ללא המנופור החליטו שכדאי לנסות צטרוטייד. במשך 5 ימים הזרקתי צטרוטייד. ב- US ראו עדיין שחלות מוגדלות ו"שדה" זקיקים רבים וגדולים! ערכי E2 החלו לרדת רק ביום הרביעי להזרקת הצטרוטייד. נכון ללפני כ- 10 ימים עדיין נצפו שחלות מוגדלות עם "שדה" זקיקים.
לאור מצבי הבסיסי, מהן ההשלכות של ה"סיבוב לגיהנום" שאליו לקחו אותי הרופאים? אגב, למרות שהתראתי וציינתי אינספור פעמים כי דקפפטיל איננו עובד עליי כאנטגוניסט כי אם כאגוניסט ואף המצב "מתעורר" בחריפות רבה ביותר במשולב עם הורמונים. מהן ההשלכות רבתי ובכלל זה על הרזרבה השחלתית שלי (כמובן בהתחשב במצבי הרפואי האיום ובגילי המופלג).
אני מאוד מאוד מודאגת. מאוד כואבת ובמצב נפשי מאוד מעורער ולא פשוט. הרופאים מתחמקים ממני, בתקווה שארגע ו"ארד" מן הנושא. את הרופא שטיפל בי "העלימו" מן השטח ומנהל המחלקה נטל את הפיקוד.
מודה לך מאוד ומתנצלת על סערת הרגשות.
shuni