מיואשת

אני מאוד מתסוכלת מהפרקינסון הזה אצל אבי, המצב שלו שהוא כבר לא הולך, הוא לא זז,רועד, מאדאפר לא עוזר לו כלל, הוא גר בארץ אחרת ומטופל ע"י אימו, הרופאים שמים לו אינפוזיות (אני לא יודעת של מה, סבתא שלי לא מסוגלת להסביר לי) האם הגיוני שיש אינפוזיות שיכולות לעזור עוד? אשמח להסבר עליהם
מעבר לזה, אני מרגישה שבגלל שאני רחוקה ממנו ואני מדברת איתו פעם בשבוע (אם המדאפר עובד לשעה-שעתיים עוד והוא מצליח לקום/להחזיק את הטלפון ולתקשר). אני מרגישה חסרת אונים מה אני יכולה לעשות או להגיד? האם יש תקווה כלשהי עבורו עוד? הדבר הכי מתסכל זה לראות את ההורה שלך במצב הזה ואתה לא יכול לעשות כלום.
קראתי פה על תוחלת חיים של חולה פרקינסון, הוא חולה כבר 6 שנים, בן 56, האם ימיו קצרים?
רופאים יקרים בפורומים, אשמח לתמיכה כלשהי, עצה, איך אוכל להקל על חייו?