איבחון מוקדם

שלום רב
אימי (כיום בת 59) עברה לפני 10 שנים משבר משפחתי, גירושים קשים מהם טרם התאוששה.כל הזמן שייכתי את הדכאון שבא בעקבות המצב לכך. כיום אני מתגוררת בצפון והיא בדרום ובכל מפגש שלי איתה אני שמה לב שמצבה הכללי התדרדר, שמתי לב למספר תופעות שכל פעם שאני פוגשת את אימי הן במגמת החמרה:
1. חוסר יציבות, אני מפחדת שתיפול, היא הולכת מספר צעדים ועוצרת על מנת לייצב את עצמה מידי פעם.
2. הליכה איטית בצעדים קטנים, יש מעט נטייה לפנים.
3. הבעת הפנים שלה השתנתה, קשה לה לחייך והפנים נראות יותר "קפואות".
4. יש רעד שמופיע במאמץ (ביקשתי ממנה לצלם במצלמה וזה ממש לא הלך) ולעיתים רחוקות יותר גם במנוחה.
5. היא שוכחת מילים, וחוזרת על אותם הסיפורים שסיפרה ממש לא מזמן.
חשוב לי לציין שלפני המשבר מצבה הגופני היה טוב וכיום היא שבירה בכל המובנים וזקוקה לתמיכתי המנטלית ולאחרונה גם מבקשת ממני לדאוג לה יותר. היא שוכחת דברים, וממש הופכת לתלותית מרגע לרגע.
6.אמא נרדמת באמצע היום בלי לשים לב אפילו שיש אנשים מסביבה, העיניים פשוט נעצמות לה.
7.ובנוסף יש תחושה של ירידה קוגניטיבית -שואלת שאלות שאני יודעת שבעבר התשובה אליהן הייתה לה ברורה, היא מתקשה בתכנון דברים כמו נסיעות, אין לה שום יזימה ,ויש ירידה חמורה בהתמצאות במרחב.
לפני חצי שנה דיברתי עם רופאת המשפחה שלה ובקשתי שתפנה לנוירולוג והיא ענתה לי שהיא לא יכולה ליידע אותי על מצבה בגלל חסינות רפואית. אמא שלי ספרה לי שרופאת המשפחה בדקה אותה ולא הפנתה אותה.
אני לא יודעת מה לעשות, האם אפשר לגשת לנוירולוג של הקופה ללא הפנייה?
איך להסביר לאמא שלי למה אני רוצה שהיא תבדק...
האם הפתרון היחידי הוא רפואה פרטית?
תודה רבה על התיחסותך...