כלום לא הולך לי

שלום ד''ר, אני פונה אלייך מכיוון שאני חייב חוות דעת מקצועית בנוגע למהות הבעיה שממנה אני סובל, ואין לי ברירה כבר.
אני בן 22, משוחרר 4 חודשים, ועם כל יום שעובר מצבי נעשה גרוע יותר.
אומנם, יש לי בגרות מלאה עם ציונים טובים, פסיכומטרי גבוה(670), ובתעודת ההערכה שלאחר השחרור מופיעים סעיפים כמו: בעל- כושר מנהיגות,חשיבה,משמעת עצמית רצמה אישית גבוהה, מוסר עבודה גבוה, דוגמא אישית לזולת וכו'.
אבל מאז שהשתחררתי אני רק הולך מדחי אל דחי. 4 חודשים לפני השחרור אבי עבר תאונה קשה מאוד ואני הייתי איתו יום יום בבית החולים. ייתכןהתחלתי מיד לאחר השחרור קורס נציג שירות לקוחות בחברה נחשבת וסיימתי אותו בהצלחה, אבל התפטרתי 5 ימים לאחר מכן מכיוון שהרגשתי שאני לא מצליח להתרכז ולזכור שום דבר והרגשתי שהם הולכים לפטר אותי בלאוו הכי. הלכתי לאחר מכן לעבוד במפעלים דרך כוח אדם בעבודות הכי בזויות ושחורות שיש, ואפילו משם פיטרו אותי(או שהתפטרתי) כי לא הצלחתי להתרכז בעבודה, עבדתי לאט וגרוע מבלי להתכוון ועשיתי טעויות שוב ושוב.
כעת אני לאחר פיטורים נוספים ממפעל שכולו עובדים זרים ואני הייתי הישראלי היחיד שם (כמעט). אני מרגיש פשוט איום ונורא שזה המצב שאליו הגעתי, שאיזה סודני בלי אזרחות מתנשא מעליי כי אני לא מצליח אפילו לסדר משטח ארגזים כמו שצריך ומרגיש שככה הולכים להיראות כל החיים שלי. אני רוצה לציין שבעיית הריכוז שלי(אני לא מצליח להפסיק לחשוב על דברים אחרים בזמן שאני עושה משהו אחד) משליכה גם על תחומים אחרים בחיי כמו לימודי נהיגה שאחרי כמעט 20 שיעורים אני לא מצליח להתקדם מעבר לשלבים הראשונים וחוזר על אותו שיעור שוב ושוב וסתם מבזבז כסף של הוריי.
אני בנוסף מחליט כל הזמן החלטות אימפולסיביות, כמו למשל להירשם למכללה ולשלם דמי רישום רק כדי להגיע להבנה שאני לא רוצה ללמוד שם בכלל והכסף של דמי הרישום הלך לעזאזל. בקיצור, אין יכולת ללמוד, אין יכולת להסתדר בעבודה, אין יכולת לעשות כמעט כלום כמו שצריך... בקיצור, חייב עזרה אחרת אני אאבד הכל.
נ.סליחה על המגילה אבל רציתי לתת תמונת מצב מדוייקת על עצמי