החיפוש שלא נגמר

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום
 
  • החיפוש שלא נגמר
    אני
    09/08/2011

    אני בת 39 אמא לתינוק וילדה קטנה. התחתנתי עם בעלי לפני כ- 13 שנה. מאז שאנחנו מכירים אני רק בחיפוש אחר עבודה. שהכרנו הייתי סטודנטית ואחר כך הלכתי ללמוד שוב כדי להשלים לימודי תעודה. דחיתי את הבאת הילדים בכמה שנים מסיבות של לימודים, חיפוש עבודה, פחדים מרובים וקושי להפתח גיניקולוגית. הבאתי ילדים בטיפולים ובניתוח קיסרי. הילדים שלי מקסימים אבל אני מרגישה ששילמתי מחיר כבד מידי בכך שילדתי לראשונה רק בגיל 35 זה כל הזמן מטריד אותי.
    אני מאוד עצובה שבגילי אני לא מסודרת בעבודה למרות שהלכתי ולמדתי והשקעתי שנים. חושבת על זה שהפסדתי שנים של וותק.
    הנושא הזה משפיע על כל החיים שלי אפשר לומר שהורס אותם טוטלית. עם זאת אני כל כך אוהבת את הילדים שלי ומשקיעה בהם את נשמתי אבל בכל זאת האיש הקטן בתוכי רוצה חווית חיים אחרת.
    אשמח לשמוע תגובה.
    לילה טוב

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    החיפוש שלא נגמר

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • החיפוש שלא נגמר - תגובה

    אורית צוקר
    10/08/2011

    החלק החשוב בסיפור הוא השקט הנפשי שלך וההשלמה שלך עם חייך.
    ניראה לי שכדי להגיע לשם אפשר:
    או לקבל את המציאות כפי שהיא כלומר להסתכל על הטוב שיש לך,בעלך וילדייך המקסימים הרי עמלת כל כך הרבה כדי לזכות בם...ולהנות מכל רגע שיש לך איתם.להפנות את האנרגיה למה שיש לך ולא למה שאולי היה לך או אין לך.
    או לחילופין לשנות את המציאות. למדת ויש לך תעודות?נצלי אותן! זה לעולם לא מאוחר מידי.גם אם תתחילי מלמטה.את עדיין צעירה וזה ישאיר אותך צעירה. :)
    כאשר בחרנו דרך ללכת בה, זה אומר שוויתרנו על דרך אחרת.האם זה אומר שהדרך האחרת היתה יותר טובה עבורינו? מי יודע?

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו