בדיכאון..

אני חדשה פה..ולא יודעת איך להתחיל..
אני שמחה שלפחות יש למי לרשום את מה שאני מרגישה..
אני בת 29 התחתנתי לפני שנה וכמו כל בחורה רגילה החתונה הייתה מושלמת, אבל היו מריבות בדרך שתמיד תירצנו אותם בגלל נושא החתונה או נושאים אחרים.
אחרי שנה של נישואים שבהם גם המון בעיות להיכנס להריון וטיפולי פוריות והורמונים משתוללים. אני בדכאון! בחיים שלי לא הרגשתי ככה! אין יום שאנחנו לא רבים אין יום שאני לא שותקת לו..אני בעצבים עליו ועל זה שאני לא נקלטת והוא גם צורח עלי ולא מתחשב או מחבק שצריך. אין לילה שאני לא הולכת לישון בוכה..ואני לא מאמינה שאני רושמת את זה..אבל יש לי בתקופה האחרונה מחשבות אובדניות..בא לי להעלם ואני מנסה להרגיע את עצמי...אבל בעלי גם לא כל כך עוזר בעיניין.
אמרנו מליון פעם שנלך לטיפול..אבל עם כל הכסף שאנחנו מוצאים על טיפולי פוריות כבר לא נשאר לנו כסף לטיפול בשבילנו. וגם אם נצטמצם.. אני חושבת שבעלי צריך ללכת לבד לטיפול ואני לבד. הוא בא מבית שכולם צועקים ועצבניים ואני באה מבית שכולם מחבקים ואוהבים ואני לא יודעת לצרוח ככה והוא לא יודע לחבק ככה..
נרשמתי לטיפול דיקור סיני אבל זה עוזר לי נקודתית ולא נותן לי להוציא הכל החוצה..
אני רושמת לכם ובוכה.. קשה לי אלוהים. בא לי למות...