התקפי חרדה?

שלום לימי,
מהכתוב משתמע כי ישנו נושא המטריד אותך בימים אלו (נושא העבודה). אני מניחה כי נושא זה מכניס מתח ולחץ אשר עשויים לגרום לתופעות אותן את מתארת.
קשה לומר על סמך מה שאת מתארת אם אכן מדובר בהתקפי חרדה או בדאגה גדולה ומתח.
כדאי לברר ולבדוק את אופי המחשבות אשר עולות,(אופי של פחד/חשש/חשיבה שלילית?)וכיצד אלו משפיעות על מה שאת מרגישה ועל ההתרחשות הגופנית.
אם המצב ממשיך,אולי כדאי להתייעץ עם רופא או איש מקצוע שיוכל לעזור ולברר מה באמת קורה וכיצד אפשר להתמודד עם זה בצרה הטובה ביותר עבורך.
כל טוב.
.

בוקר טוב,

מהו התקף פאניקה (התקף יחיד)
התקף חרדה בודד הינו פרק זמן של לפחות עשר דקות שבו חווה אדם רגעים ארוכים של אימה קשה ופחד עמוק לחייו לרוב ללא שום סיבה הגיונית נראית לעין. מדובר במצב שהטריגר אליו הוא פסיכולוגי ולרוב לא אירוע שמעורבת בו סכנת חיים אמיתית, למרות שלפעמים התקף פאניקה עלול לקרות כתוצאה מהתמודדות עם איום אמיתי על החיים שקרה לפני כן. במקרים של התקף קשה במיוחד הוא עלול להימשך גם הרבה יותר מעשר דקות ולהגיע אפילו לכמה שעות ארוכות מאוד בהן ימשיכו התסמינים של ההתקף להופיע. במידה וההתקף הבודד מתרחש שוב ושוב הוא ישתייך למה שמכונה “הפרעת פאניקה“. אולם ייתכן כפי שאנו מתארים כאן כי יתרחש מקרה של התקף יחיד בודד.

כאמור בעת התקף פאניקה אדם חווה מה שמרגיש לו כאיום על חייו ולכן הגוף מגיב גם הוא כמו שהיה מגיב בטבע בשעת איום ומצוקה מתוך רצון להתגונן ולשרוד. ומדובר במספר תהליכים המתרחשים במקביל בגוף, כמו למשל: נשימה מואצת (מה שנקרא “היפר וונטילציה”) ודופק מהיר שמביא איתו גם הזעה מוגברת. בנוסף, הגוף חווה רעידות קשות ולפעמים גם סחרחורות ותחושת חנק. במקרים קיצוניים גם המוח מגיב והאדם חווה מעין “ניתוק מעצמו” כלומר ניתוק מן המציאות כפי שנחווית באותו רגע. כל התסמינים הללו (ונוספים) משתקים את האדם. לפעמים אופי הסימפטומים עלול לגרום למי שחווה אותם לחשוב שהוא עובר התקף לב או אירוע גופני חמור בסגנון.

הפרעות פסיכיאטריות אצל האדם שגורמים להתקף. למשל אנשים הסובלים מפוביות שונות עלולים לחוות התקף חרדה כשהם נחשפים לדבר שממנו הם פוחדים באופן בלתי רציונלי; אנשים הסובלים מהפרעות OCD או תסמונת פוסט טראומה – כל אחד מהדברים הללו והפרעות נפשיות נוספות עלולים להיות טריגר לפרוץ התקף פאניקה.
צריכה של חומרים כימיים או תרופות בצורה מוגזמת עלולה לגרום להתקף חרדה (עישון יתר, שתיית יתר, רטלין או אפילו אנטיביוטיקה, הם כמה דוגמאות).
בעיות באוזן הפנימית המובילות לבעיות בשיווי המשקל עלולות להיות גורם.
סכנת חיים אמיתית כגון אנשים שחוו התקף או התקפי לב וחוששים למות.


תקופות של לחץ מתמשך בחיים האישיים או אף בעבודה או שינויים קיצוניים (מעבר מקום מגורים, החלפת עבודה או לחילופין פיטורין).
ובכן התקף יחיד באמת לא נחשב להפרעה כרונית כמו הפרעת פאניקה (בה אנשים סובלים מריבוי של התקפי פאניקה כפי שתואר). אולם כדאי ורצוי לטפל ובעיקר לבדוק מה גרם להתפרצות ההתקף כדי לבודד את הגורמים לו ולוודא שלא יגרמו להתקפים נוספים ולהתפתחות של הפרעה מתמשכת שבה הטיפול יותר מורכב וממושך.

צוות מכון CBT

בוקר טוב לימי,

ראשית חשוב לומר שישנם אחוזי הצלחה מאוד גבוהים לטיפולים בהפרעה, ומעל 90% מאנשים שאובחנו וטופלו מנהלים אורח חיים רגיל ואיכותי. מאחר וההפרעה גורמת למצוקה קשה מנשוא אצל הסובלים ממנה ואף מחריפה מאוד אצל מי שלא מטפל בה, מומלץ למצוא במהרה את הטיפול המתאים לכל מטופל כדי למנוע פגיעה משמעותית בתפקודו של אדם בהתנהלות בעבודה, בחברה ובסביבתו הקרובה.

ישנו טיפול פסיכותרפי המגיע מעולם הפסיכולוגיה ומטפל בעיקר בתגובה הרגשית להפרעת הפאניקה ומסייע בהתמודדות. בנוסף, ישנו טיפול תרופתי על ידי פסיכיאטר באמצעות תרופות נוגדות דיכאון או חרדה.

הטיפול המומלץ ביותר הינו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) הפועל לצמצום עד חיסול ההפרעה בשני מישורים:

טיפול קוגניטיבי – הוא המישור החשיבתי. בשיחות עם המטופל מזוהים דפוסי מחשבה ואמונות פנימיות בעיתיות לגבי ההתקף כמו התחושות שהוא עומד למות או מאבד את שפיותו. מתמקדים בהחלפת המחשבות הקשות במחשבות יעילות מחוברות למציאות המסייעות להפחתת חווית האימה.
טיפול התנהגותי – בליווי הטיפול הקוגניטיבי, מטופלים גם המקומות והמצבים המהווים גירוי להתפרצות ההתקפים או לפחות נתפסים כך על ידי המטופל. באופן הדרגתי מקבל המטופל כלים להתמודדות עם חשיפה למקומות או סיטואציות אלו, ובשילוב עם טכניקות הרפייה שונות הוא לומד להתמודד עם ההתקפים ולהחזיר לעצמו את השליטה בחיים.

הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי הוכח כיעיל מבין השלושה ולפעמים מלווה בטיפול תרופתי להגברת היעילות וצמצום סבלו של המטופל.

מקווים שעזרנו,
צוות מכון CBT