מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- חוסר אונים במערכת זוגיתשלי29/10/2012
שלום רב,
נשואים כמעט 13 שנים + ילדמקסים. בעלי לא עובד כבר יותר משנתיים (עזב מקופ עבודה בהחלטה משותפת של שנינו, לקחנו בחשבון ששנה שזה זמן סביר מאוד למצוא משרה חדשה) אני מאוד תמכתי ופירגנתי, לא הלחצתי וכו' אבל בחודשים האחרונים נגמרה לי הסבלנות. הוא מציג עצמו כקורבן של נסיבות: המעסיקים מציעים שכר זעום, אין עבודות עבורו, המצב הכלכלי וכו'... הוא רוב היום בבית, עושה חלק מעבודות הבית ומסייע בטיפול וגידול הילד (אבל לא יותר ממה שבן זוג ואבא עובד היה עושה). למרבה המזל יש לי עבודה טובה ולא נהיה רעבים/יזרקו אותנו לרחוב. ההורים שלו דוחפים לנו כל הזמן כסף כי מאוד לא נעים להם (עבודה אצלם זה ערך עליון), אני מרגישה שהוא מתנוון מנטלית, לא נעים לי להיות בחברתו, אנחנו לא יוצאים ומבלים יחד כזוג כמו פעם כי פשוט לא כיף לי... (מעדיפה בילוי רב משתתפים עם חברים וכו'). לאחרונה הוא גם מחפש כל הזמן להתלונן על כל דבר שבעולם, בד"כ על ההורים שלי ומנסה למצוא פגמים בכל דבר שהם עושים או אומרים (עוזרים לנו הרבה מאוד בטיפול בילד שלנו, סבא וסבתא למופת).
אני מרגישה שנמאס לי, ואני לא יכולה להמשיך כך יותר...
לא יודעת מה לעשות. כבר חושבת אולי צריכה להפרד...
הצעות? עצות?
תודה,
שלי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר חוסר אונים במערכת זוגית - תגובה
ענת תנעמי-שפרינצק29/10/2012שלי שלום. מתוך דבריך לא מובן לי טיב התקשורת בניכם. האם אתם משוחחים על מה שקורה איתו ובניכם? ממה נובע חוסר הסבלנות שלך? האבטלה שלו או הגישה המתקרבנת? אתם נמצאים במשבר משפחתי, שאת לא רואה את סופו. נשמע שבעלך שרוי במצוקה ובמערבולת רגשית ללא היכולת כרגע למצוא את דרכו. יתרה מכך, העובדה שאתם מסתדרים כלכלית ויש לכם עזרה, הופכת אותו לכאורה למיותר ויכול להיות שזה מתיישב אצלו בדיוק על אותה נקודה רגישה, שהוא לא עובד. אני מציעה לצאת לבילוי משותף ולנסות לברר את הנושאים שמטרידים את מנוחתך באווירה נעימה ולא שיפוטית ואולי תגלי שהוא פשוט זקוק לעזרתך וכי יש עוד תקווה לזוגיות שלכם. בברכה, ענת
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהתודה על תגובה ועוד
שלי29/10/2012חוסר הסבלנות שלי נובע מהאבטלה המתמשכת. הוא הפך אדם מריר וקטנוני שמתלונן על כל דבר גדול כקטן. שום דבר לא מעניין אותו ושום דבר לא חשוב. הסברתי לו שמאוד חשוב שייצא מהבית למסגרת כלשהי - גם אם זה לא ג'וב החלומות - זה בסדר - העיקר לחזור למעגל העבודה ולמסגרת. אפילו הצעתי שילך להתנדב בארגון כלשהו - שיעשה משהו שמביא ערך למישהו.... זה יעשה לו טוב, לקום בבוקר, להתקלח, להתלבש וכו'. יגרום לו לתחושת ערך. הסברתי לו שמאוד מלחיץ אותי חוסר הוודאות שאני לא יודעת כמה זמן זה יימשך, שאני לא רואה שהוא ממש מתאמץ למצוא עבודה/לעשות משהו. בטווח הקצר מבחינה כלכלית אנחנו בסדר - אבל בטווח רחוק זה נזק. במקום להתקדם הולכים אחורה... אני מאוד רוצה להחליף עבודה ולרדת בהיקף משרה וזה כמובן בהקפאה. מאוד רוצים לשפץ את הבית - וגם זה בהקפאה... ומעל הכל - הבהרתי לו שההתנהלות שלו פוגעת בזוגיות ובמרקם המשפחתי... אני מרגישה שאני נתקלת בקיר אטום - תמיד יש תירוצים והוא תמיד קורבן של הנסיבות, לא לוקח אחריות... זה אדם מבוגר עם תואר שני ויכולת השתכרות מאוד גבוהה ופוטנציאל אישי מאוד גבוה, שבגלל יוהרה וגאווה אמר לא פעם בפניות טלפוניות "אני בשביל משכורת כזו לא קם מהכורסא..."
בניגוד למחלה שאז אדם הוא באמת חסר שליטה וקורבן לגזירת גורל ונתון לחסדי הרפואה, כאן מדובר במישהו שבוחר לא לעבוד ... מאוד מקומם אותי שהמשפחה שתמיד טוען שבמקום הראשון לא מספיק חשובה על מנת להתחיל ולעבוד איפה שהו
תודה,
שלי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהתודה על תגובה ועוד - תגובה
ענת תנעמי-שפרינצק29/10/2012שלי שלום. את מלאה כעסים כלפיו, שיתכן שצברת במהלך השנתיים האחרונות. אני לא יודעת מה קורה עם בעלך, אך אני חוזרת על דבריי, שכנראה הוא נמצא בסוג של משבר, שהוא לא יודע כיצד לצאת ממנו ויותר מזה טיפס על עץ גבוה, שקשה לו לרדת ממנו (במיוחד כשמדובר באדם מוכשר ומאוד מאוכזב). אמנם, את לא הפסיכולוגית שלו ואת לא יכולה להידרש להבינו כל הזמן, אבל הוא זקוק להבין מה קורה לו ומשם להמשיך הלאה. תפנו לייעוץ זוגי, שאולי יעזור לכם לרדת לעומקם של דברים ואיך זה קרה שהפכת למפרנסת היחידה? הרבה בהצלחה, ענת
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם אובססיבים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)

