לבד

יום מושלם בחוץ ואני בבית עצובה ולבד.
בחצי השנה האחרונה עד אתמול הייתי בזוגיות. לא הייתי מאוהבת בו בטירוף, וגם לא עד הסוף או לא יודעת אם ממש אהבתי אותו.
הוא בחור טוב, היה לנו טוב ביחד, היו דברים טובים באינטראקציה בינינו. נפגשנו שישי ושבת בעיקר, אהבתי את זה שהוא זמין למפגשים האלה, שיש לי עם מי להיות.
במפגשים עצמם מבחינת המעש היו לנו דברים משותפים, אבל מבחינת החיים שלו כבר חודש שביני לביני לגלגתי עליו שהוא רק עובד והתעצבנתי וגם דיברתי איתו על זה , והיו שני ריבים בשבועיים שהובילו לפיצוץ, אבל הרגיש לי שמעניין אותו נושא אחד שלא ממש מעניין אותי, ושהוא בעיקר עובד ושיש לזה השלכות מעצבנות על הביחד שלנו
יכולתי אם לא היינו מגיעים לפיצוץ להמשיך בקשר אולי עוד הרבה זמן ואפילו מעבר, כי מאוד נוח וכיף שיש בן זוג, כיך שיש עם מי לטייל, עם מי לעשות דברים, הסקס , וגם התקשורת שלנו או מה שהיה בו עבורי שכן שילבתי גם דברים אחרים והיינו פתוחים לגבי זה, וגם השיחות דיברנו על דברים בקשר , בא הרבה מיוזמתי, וכל מיני שיחות אחרות נחמדות.
ועכשיו אני ממש מבואסת שיום כזה מושלם ואני פה לבד.
התחביבים העיקרים שלי הם קריאה וספורט, אני לומדת באזור מרוחק אבל חוזרת די הרבה למרכז שכאן יש יותר מה לעשות, אני די מפחדת האם בחרתי נושא טוב בלימודים, ומאוד נוח ונעים שעם החששות האלה יש את החבר שאני חוזרת אליו ומדברת איתו בערבים... ועכשיו לא יהיה את זה, וגם הדינמיקה שכן הייתה טובה איתנו, ואני מפחדת שוב, כי זו הזוגיות השנייה שלי, שיהיה לי קשה למצוא בחור שיהיה לי איתו טוב, ואין לי הרבה חברים המצב החברתי שלי בעיקר מבאס אותי, יש לי 3 חברים טובים ועוד אחת, ועוד שתיים מהלימודים, קשה לי להכיר חברים חדשים, והחברים הקיימים לא זמינים הרבה , אז היה לי כן מאוד נוח וטוב שכשיש חבר אז העולם האולי קצת מצומצם שלי הרגיש יותר מלא איתו...
אוך יום כזה יפה ורע לי...

מבחינתי נפרדנו אבל בפועל פשוט היו אמירות של אין לנו מה לדבר יותר... בטלפון.
לא יודעת אני מבחינתי כנראה לא אתקשר אליו... למרות שמאוד הייתי רוצה לבלות איתו היום, השאלה אם איתו זה לא פשוט כל בחור שהוא...

רע לי
ואני עוד צריכה ללמוד... :(